אם חלילה נולד לכם ילד עם מום ויש לכם חשד שאפשר היה לאבחן את המום ולמנוע את הפגיעה החמורה בו ובכם, חשוב שתדעו שאתם לא לבד.
למרבה הצער, אנו עדים ללא מעט מקרים של רשלנות רפואית בלידה ויתכן שגם במקרה שלכם המדובר על הולדה בעוולה.
המונח הולדה בעוולה מתייחס לתביעה המוגשת בגין נזקים ו/או פעולות שבוצעו או שהיו צריכות להתבצע ולא בוצעו לפני הלידה ובמעקב ההריון וזאת גם אם ההריון היה לא רצוי ומשכך למעשה הלידה נעשה בעוולה.
יובהר, כי העוולה האמורה עשויה הייתה לקרות במסגרת ייעוץ גנטי לפני כניסתה של האישה להריון או בעקבות אי אבחון תסמונות או מומים במהלך ההריון עצמו.
התוצאה של הולדה בעוולה היא נזק ליילוד, אשר יצא לאוויר העולם עם פגם שנגרם בשל הפרת חובת הזהירות מצד הרופא המטפל וכן נזק להורים, שיצטרכו לגדל כל חייהם ילד עם מום, שאולי לא היה נולד מלכתחילה, אם אותו מום היה מתגלה טרום ההריון או במהלכו.
תביעת פיצויים בשל הולדה בעוולה יכולה להיות מוגשת על ידי הקטין עצמו או על ידי הוריו, בגין מגוון מצבים שהביאו ללידת תינוק בעל מום וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים על ידי עורכת הדין אדרה רוט, מומחית בתחום הרשלנות הרפואית בהריון ובלידה.
באיזה מקרים מדובר בעילת הולדה בעוולה?
עילת הולדה בעוולה הינה עילת תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית שאירעה במהלך מעקב ההריון ואשר בגינה לא אובחן במהלך ההריון מום או מחלה קשה של העובר.
זאת אם אותו מום או המחלה היו מצדיקים המלצה על הפסקת ההריון להורים וכתוצאה מכך נולד התינוק כשהוא סובל מנכות או מחלה קשה, מהם הוא עתיד לסבול כל חייו וליפול לנטל על הוריו.
העילה משמשת כבסיס להגשת תביעת פיצויים של ההורים, אשר נאלצים לשאת בנטל הכבד של גידול הילד והטיפול בבעיותיו הרפואיות הקשות, כנגד הגורם הרפואי שהתרשל במהלך מעקב ההריון.
מעקב ההריון נועד להבטיח הריון תקין ככל הניתן שיביא ללידת יילוד בריא וללא מומים וכמובן גם תוך שמירה על הבריאות של האם ההרה.
לשם כך מקובל לשלוח את האם לבצע בדיקות שונות, כגון שקיפות עורפית, סקירת מערכות, בדיקות גנטיות במידת הצורך ועוד.
לפיכך, אי הפניית האם לביצוע הבדיקות הללו, ביצוע רשלני של הבדיקות, פענוח שגוי של ממצאיהן, אי מתן הסברים להורים על משמעות ממצאי הבדיקות ומתן המלצה להפסקת ההריון וביצוע הפלה יזומה וכיוצא בזה, עלולים להוות רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה.
השאלה האם הרופא הנתבע אכן ביצע רשלנות רפואית באופן שעולה כדי עילת הולדה בעוולה, תיקבע בהתאם למבחן הרופא הסביר.
כלומר, האם הרופא נהג בהתאם לסטנדרט ההתנהגות של כל רופא ממוצע אחר בנסיבות אותו מקרה ובהתאם לידע הרפואי שהיה קיים באותה עת.
בנוסף, על ההורים להוכיח שישנו קשר סיבתי בין רשלנות הרופא לנזק שנגרם. לשם כך עליהם להוכיח שלו היה נודע להם על המום או המחלה הקשה של העובר, הם אכן היו בוחרים להפסיק את ההריון ולבצע הפלה יזומה.
בעניין זה קבע בית המשפט העליון שהקריטריונים שמנחים את הוועדות להפסקת הריון ישמשו מעין חזקה הניתנת לסתירה בדבר עמדתם של ההורים עצמם להפסקת ההריון.
התפתחותה המשפטית של עילת הולדה בעוולה
עילת הולדה בעוולה הינה עילה שנוצרה בפסיקת בית המשפט העליון במסגרת הלכת זייצוב, אשר ניתנה על ידו בשנת 1986, בתיק ע"א 518/82 זייצוב נגד כץ.
למעשה, במסגרת הלכת זייצוב הכיר בית המשפט העליון בשתי עילות תביעה נפרדות עקב רשלנות רפואית במהלך מעקב ההריון או הלידה.
עילת הולדה בעוולה
עילת הולדה בעוולה, שכאמור הינה עילת התביעה של ההורים שנאלצים לשאת בעול הגידול של הילד שסובל מבעיה רפואית קשה.
מדובר בעילה שמתיישנת תוך 7 שנים ממועד התגלות דבר הנזק, שבדרך כלל מתגלה לאחר הלידה ועל כן היא בדרך כלל מתיישנת כאשר הילד מגיע לגיל 7.
עילת חיים בעוולה
עילת חיים בעוולה, שהינה עילת התביעה של הילד, שמגלמת את הרעיון לפיו נכפו עליו חיים כה קשים, עד שטוב היה לו מותו מחייו.
עילה זו מתיישנת כעבור 7 שנים ממועד הפיכתו לבגיר בגיל 18, כך שהיא מתיישנת כאשר הילד מגיע לגיל 25.
אולם, בשנת 2012, במסגרת הלכת המר, שניתנה בתיק ע"א 1326/07 המר נ' עמית, ביטל ביהמ"ש העליון את עילת חיים בעוולה של הילד והותיר על כנה רק את עילת הולדה בעוולה של ההורים, אם כי הוא הרחיב את הפיצויים שניתן לתבוע במסגרת עילה זו, כך שהם יכסו את כל הוצאות הגידול והצרכים של הילד גם לאחר שהוא הפך לבגיר בגיל 18 וזאת למשך כל תוחלת החיים המוערכת שלו.
עם זאת, בית המשפט העליון קבע במסגרת הלכת המר ופסקי דין נוספים לאחר מכן שורה של הוראות מעבר שנועדו לאפשר הגשת תביעות בעילת חיים בעוולה, במקרים שבהם הן התיישנו לפני מתן הלכת המר או סמוך לאחר מכן.
מה סכום הפיצויים שניתן לקבל בגין הולדה בעוולה?
במסגרת הלכת המר, פיצל בית המשפט העליון בין שתי תקופות פיצויים שיש לשלם להורים.
הראשונה מתייחסת לתקופה עד לבגרותו של הילד, בגיל 18. ההורים זכאים לפיצוי בגין ההוצאות העודפות שנגרמות להם לצורך גידולו של הילד עקב מוגבלותו הרפואית, לרבות הוצאות רפואיות, שיקומיות, הוצאות סיעוד, הוצאות דיור, כאב וסבל ועוד וזאת בהשוואה להוצאות הגידול של ילד בריא.
לשם כך יש לחשב את הפער שבין הוצאות ההורים שהיו בכל מקרה נגרמות להם לו היה נולד להם ילד בריא ושבגינן אין מקום לפצות אותם, לבין ההוצאות העודפות והמיוחדות שנגרמות להם עקב בעייתו הרפואית של הילד ואשר רק בגינן יש לפצות את ההורים.
התקופה השנייה מתייחסת לאחר בגרותו של הילד, שאז יהיו זכאים ההורים בנוסף גם לפיצוי בגין הוצאות המחיה והקיום של הילד וזאת לכל משך תוחלת חייו כפי שהיא תוערך לפי מצבו הרפואי.
הרציונל לפיצוי זה הינו שלו הילד היה נולד בריא, אז עם הפיכתו לבגיר הוא היה הופך לעצמאי וההורים היו פטורים מלהמשיך ולשאת בהמשך הוצאות המחיה שלו, מה שנמנע מהם בשעה שהוא נולד פגוע.
סכום הפיצוי בגין הוצאות המחיה יחושב לפי השכר הממוצע במשק, אלא אם כן יוכח שהילד בכל זאת יוכל להשתכר סכום כלשהו חרף מצבו הרפואי, שאז יופחת סכום זה מחישוב סכום הפיצוי הנ"ל.
בנוסף לעילת ההולדה בעוולה, ההורים יכולים לתבוע פיצויים גם בגין עילת הפגיעה באוטונומיה וזאת בשל הפגיעה ביכולת הבחירה שלהם להחליט האם להפסיק את ההריון, אשר נשללה מהם בשל אי מסירת המידע לגבי המומים או המחלה הקשה בה לוקה העובר.
מקרים לדוגמא:
פיצויי של 22 מיליון ש"ח בשל רשלנות במעקב ההריון
10 מיליון ש"ח פיצויים בתביעה בעילת הולדה בעוולה
עד מתי אפשר לתבוע והאם קיימת סכנת התיישנות?
כאמור, ההורים יכולים לתבוע בעילה של הולדה בעוולה עד 7 שנים מיום המקרה ואילו במידה והילד מעוניין לתבוע בעצמו, ברוב המקרים יש לו אפשרות לעשות את זה עד גיל 25 ולאחר מכן התביעה עלולה להתיישן.
חשוב לדעת שבמידה וכבר פתחתם הליך משפטי, כלומר, הגשתם תביעה לבית משפט, לא משנה כמה שנים ייקח הדיון בתיק – התביעה לא תתיישן.
זאת אגב הסיבה שלא כדאי להתמהמה ובכל אופן שווה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין שמנוסה בענייני רשלנות רפואית.
שמי עורכת דין אדרה רוט ואני בעלת ניסיון רב בייצוג נפגעים בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בתביעות בעילת הולדה בעוולה.
במידה ואתם רוצים לבדוק האם במקרה שלכם יש עילה לתביעה בגין הולדה בעוולה, אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ אישית ללא התחייבות, כדי שיחד נוכל לבחון את נסיבות המקרה, לעבור על התיעוד הרפואי בהריון ובלידה, לאסוף חוות דעת ממומחים רפואיים ולברר – האמנם הנזקים שנגרמו לילד שלכם יכולים היו להימנע ואכן מדובר ברשלנות רפואית.
במידת הצורך ואם יסתבר שיש עילה לתביעה, אני אלווה אתכם בהליך המשפטי מתחילתו ועד סופו ואוודא שהגורמים שאחראיים על הנזק של ילדכם ישלמו את המחיר, בדרך לקבלת פיצוי מקסימלי.
פנו לקבלת ייעוץ משפטי בשל רשלנות בלידה
קריאה נוספת: פיצויי עתק בשל רשלנות רפואית בייעוץ גנטי
