זיהום חמור לאחר ניקור מותני

בית משפט השלום בבת ים פסק פיצוי בסך של למעלה ממיליון ₪ לבחור צעיר שלקה בזיהום חריף ומסוכן עקב ניקור מותני שנעשה לו בבית החולים אסף הרופא.

כך נקבע בפסק הדין בהליך ת"א 54504-12-15 פלוני נ' מדינת ישראל שמחזיקה בבעלות על בית החולים אסף הרופא.

בית המשפט פסק שבית החולים התרשל בכך שהתעלם מתלונותיו של המטופל על הכאבים שחש לאחר הניקור, ובשל כך לא איבחן את הזיהום מוקדם יותר, דבר שיכול היה למנוע את הנזק החמור והמיותר שנגרם למטופל בגינו.

בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט את עיקרי פסק הדין, הדרך לפסיקת הפיצויים בשל הרשלנות הרפואית כלפי המטופל, שעבר הליך רפואי נפוץ ופשוט יחסית והיקף הנזקים שנגרמו לו, בשל הטעויות של הרופאים.

הליך הניקור המותני בבית החולים אסף הרופא

תביעה לא שגרתית זאת עסקה במטופל שבמהלך חודש יוני 2011, בהיותו בן 27, הופנה לבית החולים אסף הרופא, לאחר שהתלונן על היעדר תחושה ברגליו.

מהבדיקות שנערכו לו בבית החולים עלה חשד לבעיה נוירולוגית ועל כן הוחלט לבצע בו ניקור מותני לצורך בדיקת נוזל עמוד השדרה שלו.

טופס הסכמה שעליו הוחתם המטופל לפני ביצוע ההליך לא ציין את הסיכון של התרחשות זיהום בעקבות הניקור וגם הצוות הרפואי לא נתן למטופל כל הסבר בעל פה על ההליך ועל הסיכונים שכרוכים בו לרבות הסיכון להיווצרות זיהום בשך ההליך הנפוץ.

הניקור עצמו היה טראומטי, מאחר שהוא בוצע בתחילה על ידי רופא מתמחה שלא הצליח לדגום את נוזל עמוד השדרה, ורק בהמשך ההליך בוצע על ידי רופא בכיר ש"הצליח" לדגום את נוזל עמוד השדרה.

לאחר ביצוע הניקור, שוחרר המטופל מבלי שניתן לו כל הסבר על האפשרות להתפתחות זיהום במקום הניקור, וכי עליו לפנות לקבלת טיפול רפואי במידה שיחוש כאבי גב. בהמשך הוא אובחן עם טרשת נפוצה.

לאחר הניקור החל המטופל לחוש בכאבי גב באיזור הניקור במשך מספר חודשים, אולם הרופאים באסף הרופא לא מצאו כל סיבה לכאביו ועל כן הם הפנו אותו לבסוף לטיפול פסיכיאטרי…

לבקשת המטופל הפנה אותו הפסיכיאטר לביצוע בדיקת CT של עמוד השדרה המותני, בדיקה שבוצעה לבסוף רק במהלך חודש פברואר 2012.

תוצאות בדיקת ה-CT העלו כי המטופל סובל מזיהום חמור באותן חוליות שבהן בוצע הניקור המותני וכי עקב כך נגרם נזק לאותן החוליות בעמוד השדרה שלו.

למרבה האבסורד והצער, רק לאחר למעלה מ-8 חודשים ממועד ביצוע הניקור המותני, אובחן לראשונה הזיהום בו לקה המטופל בשל אותה פרוצדורה רפואית, כאשר רק במועד זה התברר לראשונה גם היקף הנזק שנגרם למטופל בשל הזיהום החמור בעמוד השדרה שלו.

הגשת התביעה וטענות הצדדים

במהלך שנת 2015 הגיש המטופל תביעת רשלנות רפואית כנגד המדינה, שכאמור מחזיקה בבעלות על בית החולים אסף הרופא, בטענה שבית החולים התרשל הן בביצוע הניקור באופן שגרם לזיהום, והן באי אבחון הזיהום במועד ולמרות תלונותיו החוזרות ונשנות לאחר הפרוצדורה הרפואית.

לדבריו, לו בית החולים היה מתייחס ברצינות לתלונותיו על כאבי הגב, ניתן היה לאבחן מוקדם יותר את הזיהום בו לקה ולמנוע את הנזק החמור שנגרם לו בעטיו.

המדינה התגוננה בטענה שזיהום בעקבות ניקור מותני הנו סיכון נדיר וכי הזיהום שבו לקה המטופל לא נגרם עקב הניקור שעבר, אלא בשל התרופות שהוא נטל לצורך הטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, אשר החלישו את מערכת החיסון שלו.

עוד טענה המדינה שלא הוכח כי אבחון מוקדם יותר של הזיהום היה מונע את הנזק שנגרם למטופל.

בית המשפט פסק: רופאי אסף הרופא התרשלו!

שני הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות לצורך תמיכה בטענותיהם במסגרת ההליך המשפטי, כמקובל בתביעות בעילת רשלנות רפואית.

בשל הפער הרב שהיה בין שתי חוות הדעת מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, שקבע שהזיהום אכן נגרם עקב הניקור המותני, למרות שמדובר בסיכון נדיר.

עוד קבע המומחה מטעם בית המשפט כי נוכח תלונותיו החוזרות ונשנות של המטופל על כאבי הגב, היה מקום לערוך לו בדיקות עדכניות לאבחון מדדי דלקת ובכך לאבחן מוקדם יותר את הזיהום, במקום להסתמך על הבדיקות הישנות שנעשו לו. 

בית המשפט דחה תחילה את טענת היעדר ההסכמה מדעת של המטופל, בקובעו שגם אם היה על הרופאים לציין בפניו את סיכון הזיהום בעקבות הניקור, הדבר אינו משנה, מאחר שהמטופל לא טען שלו ידע על סיכון זה, הוא היה מסרב לעבור את הניקור.

יחד עם זאת, בית המשפט אימץ את קביעתו של המומחה הרפואי מטעמו וקבע שהזיהום אירע למטופל עקב הניקור המותני שעבר וזאת למרות שמדובר בסיכון נדיר.

בפסק הדין נקבע כי לו רופאי בית החולים אסף הרופא לא היו מתרשלים במהלך המעקב אחר מצבו של המטופל לאחר הניקור, אלא היו מתייחסים ברצינות לתלונותיו על כאבי הגב ועורכים לו בדיקות עדכניות בשלב מוקדם יותר, ניתן היה לאבחן את הזיהום ולמנוע את הנזק החמור שנגרם בגינו.

בסעיף 113 לפסק הדין נכתב לגבי בית החולים אסף הרופא:

"מקום בו לא מתועדים הליכים רפואיים כדבעי, לא נגבית אנמנזה ראויה, חולה לא נבדק קלינית על ידי רופאיו, רופא בכיר אינו מודע לעובדה שהתובע עבר ניקור מתני חרף העובדה כי זה נעשה באותו בית חולים בו הוא עובד, והכל באותו מוסד רפואי על שלוחותיו, אין תימה כי גם אבחון המחלה ממנה הוא סובל תעשה באיחור, אם בכלל. כך למעשה התנהלו הנתבעת עם התובע".

בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וקבע שלמטופל ישנה נכות בשיעור של 20% עקב הנזקים שנגרמו לחוליות גבו שבהן בוצע הניקור המותני, ואשר מתבטאים בשינויים ניווניים והגבלת תנועה.

בית המשפט פסק למטופל פיצוי כולל בסך של 934,391 ₪ עקב כאב וסבל, הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 218,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 21,000 ₪.