למרבה הצער, לא פעם אנו שומעים על מקרי טביעה שונים שהתרחשו בבריכות בארץ וזאת מכל סוג שהוא: בריכה ציבורית, בריכה פרטית, בריכה במלון, בריכה בצימר פרטי, בריכה בווילה וכדומה.
חלק ממקרי הטביעה הללו גורמים לפגיעות פיזיות ברמות שונות ואף למקרים מצערים של מוות. לא מעט מקרים של בילוי משפחתי בבריכות שונות במהלך עונת הקיץ, הסתיימו במקרי טביעה טראגיים ומיותרים של ילדים קטנים ופעוטות וזאת עקב היעדר השגחה מספקת.
בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט מתי ובאילו נסיבות ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין טביעה בבריכה שגרמה לנזקי גוף ומה ניתן לתבוע במסגרת תביעה כזו.
מתי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין טביעה בבריכה?
כדי לדעת מתי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין מקרה שבו אירעה טביעה בבריכה ונגרמו נזקי גוף, יש לבדוק האם מפעיל הבריכה עמד בחובות המוטלות עליו בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס”ד-2004.
תקנות הבטיחות בבריכות השחיה נועדו לקבוע את סידורי הבטיחות שיש לארגן בבריכות השחיה, ואת בעלי התפקידים שיש להציב בהן, וזאת כדי להבטיח את ביטחונם של הרוחצים בבריכות.
חשוב להיות מודע לכך שתקנות אלו חלות על כל הבריכות מכל סוג, בין ציבוריות ובין פרטיות, לרבות בבית מגורים פרטי, וילה, מלון, צימר וכדומה.
בין היתר, תקנות אלו קובעות את חובת החזקת ציוד עזרה ראשונה וציוד הצלה בבריכה, אופן סימון עומק המים בבריכה, אופן הסימון של דפנות הבריכה, גידור הבריכה, הוראות לגבי מקפצות המים, הצבת שלטים תלויים מעל המים שכוללים כיתוב שמתריא על "סכנה – מים עמוקים", התקנת שלטים בכניסות לבריכה שעליהם יירשמו שעות פתיחתה, התקנת אמצעים למניעת כניסת בני אדם לבריכה שלא בשעות פתיחתה ועוד.
לפיכך, במידה שמפעיל הבריכה הפר אחת או יותר מהחובות הללו, וקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לטביעה בבריכה ולנזק שנגרם בגינה, קמה לכאורה עילה להגשת תביעת נזיקין כנגד מפעיל הבריכה.
מתי יש חובה להציב מציל בבריכה?
תקנה 11 לתקנות שמפנה לתוספת הרביעית לתקנות, קובעות מהו התקן המינימאלי להחזקת מצילים ומגישי עזרה ראשונה בבריכה, וזאת בהתאם לסוג הבריכה, כגון בריכה רגילה או בריכת פעוטות או בריכת גלים, גודל הבריכה, מספר הרוחצים בבריכה ועוד.
חשוב להדגיש שלמעשה, כמעט כל בריכת שחיה חייבת לפחות מציל מוסמך אחד, כאשר המקרה היחידי שבו אין חובת נוכחות מציל חל רק לגבי בריכת פעוטות, שמוגדרת כבריכת מים רדודים מאד, שעומקם אינו על 0.65 מטר ואשר מיועדת לילדים עד גיל 6.
אגב, תקנה 12(ב) לתקנות הבטיחות בבריכות השחיה מטילה על הורים לילד שגילו עד 6 שנים, או על מי שהילד נמצא תחת חסותו או פיקוחו, את החובה להשגיח על רחצתו של הילד בבריכת פעוטות ובבריכת שחיה, למעט בעת שהילד לומד שחיה בהשגחת מורה לשחיה.
מה ניתן לתבוע במסגרת תביעת נזיקין בגין טביעה בבריכה?
כמו בכל מקרה של נזקי גוף, גם כאשר מדובר בתביעת נזיקין שמוגשת בגין טביעה בבריכה, יש להבדיל בין מקרה של טביעה בבריכה שהסתיימה בפגיעה פיזית, לבין מקרה של טביעה בבריכה שהסתיימה במוות ואובדן חיים.
כאשר מדובר בטביעה בבריכה שהסתיימה בפגיעה פיזית, ניתן להגיש תביעה בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וסיעוד, הוצאות ניידות, הוצאות התאמת הבית, כאב וסבל וכיו"ב.
כאשר מדובר בטביעה בבריכה שהסתיימה במוות, ניתן להגיש תביעה בגין אובדן ההשתכרות הפוטנציאלי של המנוח עד ליציאתו לפנסיה, פיצוי על אובדן חייו, כאב וסבל, הוצאות קבורה ואבל.
דוגמא מתוך פסיקת בית המשפט
במסגרת הליך ת"א 21069-10-09 עזבון המנוח ח.י. נ' כפר אלסנדבאד להשקעות ותיירות בע"מ, שהתנהל בפני בית משפט השלום בחיפה, נדון מקרה של טביעה למוות של חולה סכיזופרניה, בן 33, בבריכת שחייה שבישוב כאבול שבגליל.
המנוח הגיע לבריכה ביחד עם אמו ושתי אחייניותיו הצעירות. האם נשארה מחוץ לבריכה, כדי לשמור על חפציהם ואילו המנוח נכנס עם אחייניותיו לתוך הבריכה.
כשלוש שעות לאחר מכן הוא נמשה מהבריכה כשהוא מחוסר הכרה ופונה לבית החולים. למרבה הצער, המאמצים להציל את חייו לא צלחו והוא נפטר כעבור 4 ימים.
בני משפחתו של המנוח ויורשי עזבונו הגישו תביעה כנגד בעלי הבריכה בטענה שהם אחראים ברשלנותם למות המנוח, מאחר שהם לא דאגו שבבריכה יהיה מציל מוסמך כנדרש בתקנות הבטיחות בבריכות השחיה.
במקומו נכח בבריכה "עוזר מציל" שאיננו מציל מוסמך ואין לו כל הכשרה כמציל והתברר כי הוא שם לב לטביעתו של המנוח רק כעבור 10 דקות שבהן הוא שהה מתחת למים.
בנוסף נטען שבעלי הבריכה לא החזיקו במקום ציוד עזרה ראשונה, אף זאת בניגוד לתקנות.
בעלי הבריכה טענו שבבריכה דווקא נכח גם מציל מוסמך וזאת בנוסף לעוזר המציל, כך שהעובדה שהמנוח נמשה מהמים על ידי עוזר המציל לא מעידה על כך שאם הוא היה נמשה על ידי המציל, אז הוא היה ניצל.
בנוסף טענו בעלי הבריכה להיעדר קשר סיבתי בין הטביעה למותו של המנוח, מאחר שמשפחתו של המנוח סירבה לערוך ניתוח לאחר המוות.
בית המשפט קבע שמאחר שבאותו יום היו בבריכה בין 100 ל-150 מתרחצים, אזי היה על בעלי הבריכה, לפי התקנות, להציב בבריכה מצילים מוסמכים ומגישי עזרה ראשונה בהיקף מספיק, מה שלא נעשה בפועל וכי אם היה במקום מציל מוסמך, קרוב לוודאי שמותו של המנוח היה נמנע.
טענת בעלי הבריכה לפיה נכח במקום גם מציל מוסמך נדחתה, מאחר שהם כלל לא טרחו להביא אותו לעדות.
בנוסף קבע בית המשפט שלמרות שלא בוצע במנוח ניתוח לאחר המוות, כל הממצאים מעידים על כך שהוא נפטר מאחר שהוא טבע בבריכה ולא מסיבה אחרת.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע לאמו של המנוח אשם תורם בשיעור של 25% וזאת מאחר שלמרות מחלתו הקשה של המנוח ולמרות שלא היה עצמאי, היא השאירה אותו בבריכה ללא השגחה צמודה וספק אם ממקום ישיבתה היה לה קשר עין עמו.
בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה ופסק פיצויים בסך כולל של 205,000 ₪, בגין אובדן שכר, כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים, הוצאות קבורה ואבל.
לאחר ניכוי האשם התורם בשיעור של 25%, נותר סכום פיצויים בסך של 153,750 ₪. בנוסף נפסקו הוצאות משפט, וכן שכ"ט עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ.
במקרה של טביעה: פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי!
לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במספר רב של תביעות פיצויים שהוגשו בשל מקרים מצערים של טביעה בבריכות שחיה. לכן, בכל מקרה שבו נגרם נזק לך או למי מבני המשפחה בשל טביעה בבריכה, אין סיבה להתלבט וחשוב להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי.
עורכת הדין אדרה רוט וצוות משרדה עומדים לרשותך לצורך בירור המקרה ומיצוי מלא של הזכויות המגיעות לך לפי חוק.
