בעת שאנו נאלצים לעבור ניתוח בכל אחד מבתי החולים בישראל, אנו מצפים לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, שיוביל לתוצאות המיטביות, תוך שאנחנו בוטחים ברופאים ובאנשי הצוות הרפואי המטפל.
ניתוח אורטופדי להחלפת מפרק ירך הנו ניתוח נפוץ יחסית שמטרתה העיקרית של החלפת מפרק הירך היא להפחית רמת הכאב ממנו סובל המטופל ובמקביל גם לשפר את טווח התנועה במפרק הירך וכפועל יוצא של שני אלו, להביא לשיפור משמעותי באיכות חייו של המטופל.
למרות שהניתוח נפוץ יחסית, הוא עדיין מורכב ואינו חף מסיכונים, כאשר הרופאים המתנחים צריכים להסביר וליידע את המטופל, לפני הניתוח, אודות הסיבוכים האפשריים והסיכונים הטמונים בניתוח מסוג זה.
מעבר לכך, הרופא המנתח חייב להתנהל במקצועיות רבה בעת הניתוח ולאחריו, על מנת להבטיח את הצלחת הניתוח ולהתמודד מול סיבוכים בלתי צפויים, אם וכאשר יתרחשו.
מציאות החיים מוכיחה שוב ושוב, כי ישנם מקרים שבהם הרופאים אינם מבצעים את המלאכה החשובה שמוטפלת עליהם, באיכות הנדרשת והמצופה, שאז עלולים להגרם למנותחים נזקים משמעותיים ביותר, ממש כמו במקרה התביעה שנסביר מיד.
כשהרופא מתרשל בניתוח החלפת מפרק ירך…
רק לאחרונה בית המשפט הורה לשלם פיצויים בסך מיליוני שקלים לאשה בת 64, שהפכה למשותקת בעקבות ניתוח רשלני להחלפת מפרק שעברה בבית החולים הלל יפה בחדרה.
המדובר בהליך ת"א 11318-09-15 פלונית נ' מדינת ישראל שהתנהל בפני בית משפט השלום בקריות.
תיק זה עסק במטופלת שסבלה ממום מולד בירך שמאל, שגרם לה לצלוע, אולם עם זאת היא הייתה עצמאית ותפקדה באופן רגיל למרות המגבלה ברגלה השמאלית.
בשלב כלשהו היא חשה בכאבים והגבלה בתנועותיה, בעטיים היא הופנתה לניתוח להחלפת מפרק הירך שלה בבית החולים הלל יפה.
למרבה הצער, בעקבות הניתוח היא הפכה למשותקת מתחת לברך ורותקה לכסא גלגלים!
המטופלת הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד המדינה, בתוקף היותה הבעלים של בית החולים הלל יפה, ובהתבסס על חוות דעת רפואית מטעמה.
לטענת המטופלת, בית החולים התרשל בביצוע הניתוח באופן שכלל היעדר תכנון מוקדם מראש של הניתוח והארכת יתר של הרגל שלה, בלפחות 5 ס"מ במקום 2-1 ס"מ בלבד, שגרמה לקריעה של העורק הפמורלי של הרגל ולמתיחת העצב הסיאטי שלה – מה שהוביל לשיתוק.
עוד טענה המטופלת שלמרות שקריעת עורק עקב מתיחת גפה הנה סיכון ידוע לגבי הליך זה, הצוות התמהמה וחיכה במשך 3 שעות תמימות עד שהוא בדק אותה ואיבחן את הפגיעה.
המדינה, כצפוי, הכחישה את טענות המטופלת, אף זאת בהתבסס על חוות דעת רפואית מטעמה.
לטענת המדינה הניתוח תוכנן כראוי ועבר ללא כל סיבוכים וכי רק במהלך ההתאוששות שלה ממנו התגלה שאין זרימת דם בעורק הפמורלי של רגלה.
הצוות הרפואי שיער שהדבר נבע מספזם, הפרעה זמנית בלבד בזרימת הדם ולכן הוא החליט להמתין במשך 3 שעות עד שזרימת הדם תתחדש.
משהדבר לא אירע, היא נלקחה לניתוח לתיקון כלי דם, במהלכו אובחן הקרע בעורק, שתוקן על ידי מעקף.
רק לאחר ניתוח זה אובחנה גם הפגיעה בעצב הסיאטי, שכנראה נגרמה עקב שימוש ברטורקטור, כלי שמשמש את המנתח לצורך הזזת רקמות רכות, דבר שמהווה סיכון טבעי של ניתוח כזה מאחר שקשה לראות את העצב הסיאטי ולבודד אותו, וכן עקב הפגם המולד של המטופלת.
עם זאת, בדיעבד הסכים המומחה הרפואי מטעם המדינה שהפגיעה בעצב הסיאטי נגרמה עקב מתיחת הרגל והעצב, אולם הוא גם טען שכיום אין כללים לגבי האורך המקסימאלי שניתן להאריך את הרגל בניתוח כזה מבלי לסכן את העצב.
בית המשפט פסק: בית החולים התרשל במהלך הניתוח ואף לאחריו!
בהסתמך על העדויות והראיות שהוגשו בתיק, קבע בית המשפט שבית החולים התרשל הן במהלך הניתוח עצמו, בכך שהאריך יתר על המידה את הרגל של המטופלת והן בשלב שלאחר הניתוח, וזאת בשל השערת הספזם השגויה וההמתנה המיותרת של 3 שעות.
בית המשפט קבע שהוא מקבל את טענת המומחה הרפואי מטעם המטופלת לפיה רשלנות הצוות הרפואי מתבטאת במתיחת יתר של הרגל שלה, וכן באי נקיטת פעולות למניעת הסיכון הידוע של קריעת עורק עקב מתיחת גפה.
מנגד, בית המשפט דחה את טענת המומחה מטעם המדינה לפיה הפגיעה בעצב הסיאטי נגרמה בשל השימוש ברטורקטור, לאחר שנקבע שהעצב הסיאטי דווקא נראה לעין וניתן לבודד אותו מבלי לפגוע זו.
בנוסף דחה בית המשפט את טענתו לפיה אין כללים מקובלים לגבי מידת הארכת גפה, לאחר שנמצא שטענה זו סותרת את הספרות המקצועית, ואף אינה הגיונית כשלעצמה, מאחר שמשמעותה הינה שניתן להאריך את הרגל ללא הגבלה.
עוד קבע בית המשפט שלו הצוות הרפואי היה טורח לבדוק את הדופק מייד לאחר הניתוח, וכן לבדוק את המתח של העצב הסיאטי, היה בפעולות אלו כדי לשלול את סברת הספזם השגויה, ובכך למנוע את הנזק שאירע עקב העיכוב המשמעותי בגילוי הקרע בעורק והפגיעה עצב.
עם זאת, בית המשפט דחה את טענת המטופלת לפיה בית החולים התרשל גם בכך שלא ערך תכנון מקדים לניתוח מראש.
בית המשפט קבע על סמך העדויות שהוצגו בפניו שהצוות הרפואי אכן ביצע את תכנון הניתוח, הגם שהוא לא תועד ברישומים הרפואיים.
בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה, ופסק למטופלת פיצוי כולל בסך של 1,930,200 ₪, בגין הפסדי שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים, כאב וסבל, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, ניידות והתאמת דיור.
לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי שמקבל המטופלת, הועמד סכום הפיצוי הסופי על סך של 1,090,852 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 260,000 ₪ והחזר הוצאות משפט.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?
בכל מקרה של פגיעה לאחר ובעקבות ניתוח שעברת, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק ולהעריך בעיניים מקצועיות את מהותו של הטיפול הרפואי שניתן לפני, במהלך הניתוח ובזמן ההתאוששות וההחלמה ממנו.
לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במספר רב של תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית חמורה בניתוחים אורטופדיים, בהם נגרמו נזקים משמעותיים ביותר למנותחים, בשל התרשלות חמורה של אנשי הצוות הרפואי בבית החולים.
חשוב להדגיש כי במקרים שבהם ימצא כי היתה רשלנות רפואית, בכפוף לחוות דעת של מומחה בתחום האורטופדיה ולחוות הדעת המשפטית בנושא, ניתן להגיש תביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית עד 7 מחלוף מועד הניתוח ולא מעבר לכך.
ניתן לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם עורכת הדין אדרה רוט, בכל שאלה נוספת בנושא.
עוד בנושא: תשלום פיצויים בשל רשלנות בניתוח גב שעברה ספורטאית
