שירותי בריאות כללית ומדינת ישראל, המחזיקה בבעלות על בית החולים נהריה, חוייבו לשלם לתובע בן 27 שסובל משיתוק מוחין, פיגור שכלי וסכיזופרניה, פיצוי בסך של כ-10 מיליון ₪ בגין עילת הולדה בעוולה ובשל רשלנות רפואית שהתרחשה במהלך מעקב ההריון שלו.
כך נקבע בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ת"א 9319-05-14 מ. נ' שרותי בריאות כללית.
נסיבות הגשת התביעה
תיק זה עסק בתובע שנולד בשנת 1993 לאם שלקתה בסכיזופרניה ובעיות פסיכיאטריות.
האם נכנסה להריון עם התובע בגיל 43, באופן בלתי מתוכנן ובלתי רצוי ולאחר שהיא ילדה 5 ילדים, מתוכם שניים נפטרו בצעירותם בנסיבות טראגיות, האחד עקב טביעה בסחנה והשני עקב מות עריסה.
התובע נולד בשבוע ה-29 להריון, ולאחר מכן הוא אובחן עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי. בגיל 18 התפרצה אצלו מחלת סכיזופרניה בעקבות מות אמו בשנת 2011. בשנת 2017 גם אביו נפטר, ומאז הוא מטופל על ידי אחותו, ואילו תביעתו הוגשה באמצעות אחיו, שמונה כאפוטרופוס שלו.
במסגרת כתב התביעה, נטען שהאם ניהלה את מעקב ההריון במסגרת קופ"ח כללית, אולם הרופאים שניהלו את מעקב ההריון שלה התעלמו זמן רב מהסיכון הגבוה לקיומה של תסמונת גנטית אצל התובע, למרות שבבדיקות מעקב ההריון שלו עלה שהוא סובל מפיגור עמוק בגדילה התוך רחמית שלו, מום לבבי, ומיקרוצפליה, שמנבאים קיומן של תסמונות גנטיות רבות.
עוד נטען שגם כאשר כבר הומלץ להורים לבצע הפסקת היריון בשל הממצאים הללו, הקופה לא פעלה על מנת לקדם את ההמלצה והתעלמה מהסיכון להתפתחות לידה מוקדמת שתסכל את האפשרות להפסיק את ההריון.
כלפי בית החולים נטען שהאם הגיעה אליו בשבוע 29 עם המלצת הקופה להפסקת הריון בשל הממצאים הקשים לגבי מצבו של העובר, וכשהיא סובלת מדימום מתמשך. אולם, למרות זאת, בית החולים שיחרר אותה עם הנחיה לחזור כעבור שלושה ימים, אך כבר למחרת ירדו לה המים והיא ילדה את התובע.
קופ"ח כללית טענה שהתובע לא הוכיח שהיא התרשלה בטיפול שהעניקה לאם, וכי בכל מקרה רשלנות בית החולים מנתקת את הקשר הסיבתי בין התנהלותה לנזקי התובע.
גם בית החולים בנהריה טען שלא הוכח שהוא התרשל בטיפול הוא נתן לאם, וכי לא ניתן היה למנוע את הלידה המוקדמת והלא צפויה שהתרחשה כבר למחרת הבדיקה הבודדת שנערכה אצלו.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שהן קופ"ח כללית והן בית החולים נהריה ביצעו רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה וזאת כפי שיוסבר להלן.
קופ"ח כללית התרשלה במהלך מעקב ההריון
בית המשפט קבע שממצאי מעקב ההריון, מהם עלה שהתובע סובל מפיגור עמוק בגדילה התוך רחמית שלו, מום לבבי, ומיקרוצפליה, אכן מנבאים קיומן של תסמונות גנטיות רבות וכי ממצאים אלו חייבו את הקופה לערוך מעקב גדילה, לברר את משמעות המום הלבבי ולהפנות את האם לקבלת ייעוץ גנטי והמשך בירור מעמיק.
בנוסף, היה על רופאי הקופה גם להסביר להוריו של התובע שחוץ מהמום הלבבי שכבר אובחן אצלו, קיימת גם סבירות גבוהה מאד שהוא יסבול ממומים נוספים, לרבות פיגור התפתחותי ופיגור שכלי ומשלא נעשה כך על ידי הקופה, אזי המדובר ברשלנות רפואית.
בית החולים בנהריה התרשל באי ביצוע הפסקת ההריון
לגבי בית החולים נהריה נקבע שבנסיבות בהן האם הגיעה אליו בשבוע ה-29 עם המלצה להפסקת הריון של עובר שלוקה במום לבבי ופיגור קשה בגדילה התוך הרחמית שלו, וכשיש לה דימום במשך קרוב לשבוע שהצביע על סיכון ללידה מוקדמת, וכשהיא גם סובלת מבעיות פסיכיאטריות, אזי מחובתו של בית החולים היה להשאיר את האם באשפוז, לכנס באופן דחוף את הוועדה להפסקת הריון ולבצע בהקדם את הפסקת ההריון.
תחת זאת, האם התבקשה לשוב רק כעבור שלושה ימים להמשך בירור, כשלא ברור בכלל באיזה בירור מדובר, האם בירור מצב העובר או המשך בירור הפסקת ההריון וכאשר כבר למחרת היא ילדה.
בית המשפט גם דחה את טענת שירותי בריאות כללית לפיה החלטתו של בית החולים נהריה שלא להפסיק את ההריון של האם, למרות שהיא נשלחה אליו עם המלצת הקופה לבצע הפסקת הריון, ניתקה את הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות שלה לנזקי התובע.
בית המשפט קבע שלו קופ"ח כללית היתה מבצעת את מעקב ההריון כנדרש, היתה מונחת לפני בית החולים תמונה מלאה ומבוססת כשהאם הגיעה אליו לצורך ביצוע הפסקת ההיריון, ולכן התרשלות של בית החולים מצטרפת להתרשלות של קופת החולים, כך ששניהם מעוולים במשותף.
בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה ופסק לתובע פיצויי עתק בסך כולל של 9,263,701 ₪, בגין הוצאות קיום, עזרת צד ג׳, טיפולים רפואיים, צרכי שיקום, ניידות, התאמת דיור, הוצאות אפוטרופסות וכאב וסבל, בניכוי תשלומי הביטוח הלאומי.
בנוסף חוייבו הקופה ובית החולים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך של 23.4% וכן הוצאות משפט.
קריאה נוספת: 22 מיליון ש"ח פיצויים לתאומות בשל רשלנות במעקב הריון
