כידוע, אחד הגורמים הקריטיים בטיפול במחלות ובמיוחד במחלה קשה כמו מחלת הסרטן, הנו מועד האבחון והגילוי של המחלה.
מטבע הדברים, ככל שמועד האבחון של המחלה מוקדם והיא מאובחנת בגופה של החולה בשלביה הראשוניים יותר, כך ניתן לטפל במחלה ביעילות גדולה יותר, למנוע את החמרתה ולשפר את סיכויי ההחלמה של החולה ככל שניתן ובסבירות גבוהה יותר.
כלל זה חל כמובן גם בכל הקשור לטיפול במחלת סרטן השד, שלמרבה הצער הפכה לאחת ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר.
גילוי מוקדם של המחלה מגביר מאד את הסיכויים להחלמה, לרבות במקרים בהם ניתן לכרות את הגוש הממאיר ובכך למנוע מלכתחילה את התפשטות המחלה והופעתן של גרורות בגופה של החולה.
לפי נתוני עמותת אחת מתשע, הגילוי המוקדם של סרטן השד הנו גורם מרכזי בסיכויי הריפוי מהמחלה וכי סיכויי ההחלמה של נשים שמחלתן אובחנה בשלב מוקדם מגיעים ל-92%.
את מחלת סרטן השד ניתן לאבחן באמצעות בדיקות שונות, כגון בדיקה ידנית על ידי כירורג שד, בדיקות הדמיה כגון ממוגרפיה, בדיקת אולטרסאונד, בדיקת MRI וכן באמצעות בדיקת ביופסיה והכל לפי הצורך ולפי המלצה של הרופא המטפל באשה במסגרת קופת החולים ובבית החולים.
בהתאם להנחיות משרד הבריאות כיום, מומלץ לכל אישה לעשות ממוגרפיה החל מגיל 50 ובתדירות של אחת לשנתיים.
נשים שמצויות בסיכון מוגבר, כגון נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה במחלה בגיל צעיר, או נשים שיש במשפחותיהן מקרים רבים של סרטן השד ו/או סרטן השחלות, מומלץ להתחיל את המעקב כבר בגיל 40 ובתדירות של אחת לשנה.
במקרים של טעות באבחון המחלה הקשה או איחור משמעותי באבחון סרטן השד, סיכויי ההחלמה של החולה קטנים באופן משמעותי ולעיתים החולה מאבדת את סיכויי ההחלמה לחלוטין.
לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במספר תביעות שהוגשו בשל רשלנות רפואית חמורה באבחון המחלה הארורה בגופה של אשה, תביעות שהסתיימו בתשלום פיצויי עתק בשל טעויות קריטיות מצדם של אנשי הצוות הרפואי.
פיצויים בשל טעות באבחון סרטן השד: דוגמאות
הרשלנות הרפואית במקרים של איחור באבחון סרטן השד, יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ולדוגמא, כאשר הרופא המטפל אינו מפנה את המטופלת לביצוע הבדיקות השגרתיות המומלצות לצורך אבחון מוקדם של המחלה, או כאשר הוא אינו מפנה אותה לביצוע בדיקות אלו באופן מידיי, כאשר המטופלת מתלוננת בפניו על תסמינים שעלולים להצביע על קיומה של המחלה, כגון כאבים, נפיחות, גילוי גוש או שינויים במבנה השד וכדומה.
לפניך שתי דוגמאות למקרים בהם בתי המשפט קיבלו תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית שנבעה מאי אבחון מוקדם של מחלת סרטן השד, תביעות בהם נפסקו פיצויים כספיים בסכומים ניכרים.
ת"א 3532/01 חזון רות נ' שירותי בריאות כללית
תביעה זו נדונה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
תביעה זו עסקה במקרה מצער של מטופלת שפנתה בשנת 1994, בהיותה בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד.
בקשתה של התובעת נבעה מחשש כנה ולאור העובדה שהיתה למטופלת היסטוריה משפחתית מוכרת של סרטן השד שהתגלה אצל אמה בגיל 35, סבתה של אמה וכן מקרים נוספים של סרטן שהתגלו אצל שניים מדודיה ואצל סבה.
מסיבה לא ממש ברורה הרופא סירב לבקשתה בנימוק שהמועד לביצוע בדיקה זו הוא בגיל 55, אלא אם יש סיפור משפחתי של סרטן השד שאז המועד לביצוע הבדיקה הוא בגיל 45.
הרופא סירב להפנות אותה גם במשך כשנתיים לאחר מכן. למרבה הצער, כעבור שנתיים אובחן אצלה גידול במצב מתקדם, בגינו היא נאלצה לעבור כריתת שד מלאה, כריתת בלוטות לימפה ולעבור טיפולי כימותרפיה אגרסיביים בניסיון להלחם במחלה הקשה שהתגלתה בגופה.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לתובעת פיצויים כספיים בסך כולל של כ-650,000 ₪.
בית המשפט קבע, בהסתמך על חוות דעת של מומחים רפואיים שהוגשו בפניו, שגם אם נניח שרופא המשפחה פעל בהתאם לפרקטיקה הנוהגת בשנת 1994 אצל רופאי המשפחה, נראה כי עדיין היה עליו להתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, נוכח תלונתה הספציפית והממוקדת של התובעת ועל כן היה עליו להפנות אותה לבדיקת ממוגרפיה, ולכל הפחות להפנות אותה להתייעצות אצל רופא מומחה בתחום זה.
נושא הגנטיקה והרקע המשפחתי היו ידועים לכלל הרופאים כבר בשנת 1994, כך שכבר אז היה ברור שסיפור משפחתי הנו נתון רב חשיבות באבחון מוקדם של מחלות וזאת בעיקר כאשר התובעת ציינה את הגיל המוקדם מאוד בו לקתה אמה במחלת סרטן השד, בגיל 35.
לפיכך, כאשר נתוני הגיל שמציג החולה חורגים מן הגיל הממוצע המופיע בהנחיות או המוכר בפרקטיקה המקובלת, אותן הנחיות או פרקטיקה מקובלת נדחקות ועל הרופא להפעיל שיקול דעת מיוחד ולהפנות את המטופלת לבדיקת ממוגרפיה ולבדיקות אחרות לגילוי סרטן, מה שלא נעשה במקרה דנן, ועל כן הדבר מהווה התרשלות רפואית.
עוד נקבע שאין לייחס לתובעת אשם תורם מאחר שהיא לא הלכה לרופא מומחה מיוזמתה, מאחר שהיא היתה רשאית לסמוך על רופא המשפחה אליו פנתה והתייעצה עמו וכן אין לייחס לה אשם תורם בגלל שהיא לא עשתה בדיקת ממוגרפיה באופן פרטי על חשבונה, מאחר והיא הסבירה שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה לעשות בדיקה זו באופן פרטי מבחינה כלכלית, וכי היא חברה בקופת חולים כל השנים וכל הטיפולים שלה היא עושה דרך קופת חולים.
עוד בנושא: רשלנות באבחון סרטן השחלות
ת"א 8155/06 צופיה אלפי נ' קופת חולים מאוחדת
הליך זה התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
תיק זה עסק במטופלת אשר במהלך הריונה התלוננה הן בפני רופא הנשים שטיפל בה על קיומו של גוש בשד השמאלי שלה, אולם הרופא טען שהמדובר בגוש חלב שנוצר עקב ההריון ולא הפנה אותה לעריכת בדיקות ממוקדות למרות תלונותיה, שהיו אמורות להדליק נורה אדומה.
המטופלת שבה והתלוננה על קיומו של הגוש בשד לאחר הלידה וזאת בפני רופאת המשפחה שלה בקופת החולים.
רופאת המשפחה סברה בתחילה שהמדובר בגוש חלב שנוצר עקב ההנקה והפנתה אותה לבדיקת אולטראסאונד אצל רופא כירורג, שסבר שהמדובר בדלקת חריפה.
רק כעבור מספר חודשים, המטופלת עברה בדיקת ביופסיה ואו אז התגלה גידול סרטני בשד. למרבה הצער, היא נפטרה כעבור כשלוש שנים וחצי בשל מחלת הסרטן.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את התביעה שהגישו יורשיה של המנוחה, בעלה וארבעת ילדיה, ופסק להם פיצויים בסך של כ-1.3 מיליון ₪ בשל איחור משמעותי באבחון מחלת סרטן השד בגופה, שככל הנראה טרם לאובדן סיכויי ההחלמה ולפטירתה של המנוחה.
בית המשפט קבע שהרופאים שטיפלו במטופלת התרשלו מאחר שלמרות שהיא מסרה תלונות ברורות בעניין הגוש בשד, תלונותיה לא זכו להתייחסות מקצועית כנדרש וכתוצאה מכך מחלתה אובחנה במאוחר, באופן שפגע קשות בסיכוייה להחלים ממנה.
המחלה הארורה אובחנה באיחור?
אין עוררין כי אבחון מוקדם של מחלת הסרטן השד עשוי להיות ההבדל בין החלמה של החולה למוות והשפעתו של האבחון המוקדם על סיכויי ההישרדות עצומה.
בכל מקרה של איחור באבחון המחלה, בין אם בגלל אי הפניה לבדיקות מתאימות ובין אם מכל סיבה אחרת, מומלץ להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית, לצורך בחינת האפשרות להגיש תביעת פיצויים כנגד הרופא הרשלן.
לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון של למעלה מ-22 שנים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, בין השאר בשל מקרים מצערים של איחור קריטי באבחון מחלת הסרטן.
קריאה נוספת: גידול בצוואר אובחן בטעות כשיתוק מוחין במשך שנים!