למרות ירידה הדרגתית במספר הניתוחים לקיצור קיבה שנערכים בישראל, עדיין המדובר על ניתוח נפוץ ולפי נתונים שפורסמו, בשנת 2018 התקיימו כ-8000 ניתוחים בריאטריים בישראל.
על פניו, המדובר על ניתוח פשוט יחסית, עדיין ישנם סיבוכים הנובעים מהניתוח ובכל שנה עשרות מנותחים נפטרים בשל סיבוכים לא צפויים שלאחר ניתוח בריאטרי.
בחלק מהמקרים, המדובר על סיבוכים הנובעים בשל רשלנות רפואית בזמן הניתוח ו/או בטיפול שניתן למנותח בתקופת ההחלמה, מיד לאחר הניתוח.
עורכת הדין אדרה רוט מייצגת מספר מנותחים שעברו ניתוח בריאטרי וסבלו מנזקים חמורים, בשל רשלנות רפואית חמורה של הרופא המנתח והצוות הרפואי בחדר הניתוח, ובסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין על הניתוח והסיבוכים האפשריים.
כמו כן, יוצגו מספר דוגמאות מתוך פסקי דין שניתנו בתביעות פיצויים שהוגשו על ידי מנותחים, לאחר ניתוח קיצור קיבה, במקרים של רשלנות רפואית שגרמה לנזקים קשים ביותר.
ניתוח בריאטרי – על מה בדיוק מדובר?
ניתוח קיצור קיבה נועד לטיפול בסובלים מהשמנת יתר ולרוב אצל אלו אשר יחס BMI שלהם עולה על 35.
קיימים מספר סוגי ניתוחים נפוצים:
– התקנת טבעת המצרה את הקיבה
– כריתת 90% מהקיבה או ניתוח שרוול
– ניתוח מעקף במסגרתו יוצרים כיס קיבה קטן המתחבר ישירות למעי הדק
– ניתוח למעקף התריסריון ורוב המעי הדק
ייחודו של הליך רפואי זה ביצירת תחושת שובע, דבר הגורם לצריכה מעטה מהרגיל של מזון. בכך מושגת ירידה מהירה במשקל.
ניתוח קיצור קיבה נחשב להליך כירורגי פשוט ובטוח יחסית. למרות זאת, מציאות החיים מלמדת כי במסגרת ניתוחים אלה ישנם סיבוכים לא צפויים, כאשר חלקם כאמור, נובעים מטעויות והתרשלות של אנשי הצוות הרפואי המעורבים בניתוח ובתקופת ההחלמה של המנותח.
להלן מספר דוגמאות למקרי רשלנות רפואית:
– ניתוח שבוצע באופן לא תקין ורשלני
– אי ביצוע מעקב ראוי ובדיקת המנותח בתקופת ההחלמה
– התעלמות מגורמי סיכון ייחודיים למנותח או הערכה נפשית מוקדמת
הנזקים האפשריים בשל הרשלנות הרפואית:
– דימום או פגיעה באיברים פנימיים במהלך הניתוח
– היווצרות קרישי דם
– דלקת ריאות
– זיהומים פנימיים
– חסימת מעיים או הקיבה
ועוד…
במקרים קשים וקיצוניים הניתוח לקיצור קיבה עלול לגרום לנכויות פיזית קבועה ואף למקרי מוות של המנותח מיד בזמן הניתוח או בתקופה הסמוכה, שלאחר הניתוח.
חשוב להבין, כמו בכל הליך רפואי, שלא כל פגיעה או נזק שנגרם במסגרת ניתוח בריאטרי הנו תוצאה של רשלנות רפואית, וישנם סיבוכים ובעיות שאינם באשמת אנשי הצוות הרפואי שהיו מעורבים בניתוח.
דוגמאות מפסיקת בתי המשפט
במקרה הראשון, אישה בת 50 אשר סבלה מהשמנת יתר קיצונית, עברה ניתוח קיצור קיבה. בחלוף כשבועיים ממועד הניתוח הובהלה לחדר המיון עם כאבי בטן עזים, הקאות וסחרחורות. בבדיקה בבית החולים נמצא כי היא סובלת מאוויר בחלל הבטן וזיהום מוגלתי חריף.
בבית החולים טופלה באנטיביוטיקה והותקן בביטנה נקז להפרשת המוגלה. היא שוחררה לביתה וכעבור כחודשיים מצבה התדרדר והיא נפטרה.
בבית המשפט התברר שהנקז המשיך להפריש זיהומים מוגלתיים בכל התקופה האמורה וכי לא בוצעו על ידי הצוות הרפואי שטיפות נדרשות. כתוצאה מכך, הזיהום התפשט לאיברים נוספים בגופה עד למצב של קריסת מערכות כללית, שהובילה לפטירתה של המנותחת.
בית המשפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל בתפקידו בעת שהייתה מוטלת עליו החובה לעקוב אחר מצב האישה ולדאוג לבריאותה גם לאחר הניתוח עצמו. במסגרת פסק הדין נפסק לזכותם של שאריה של המנוחה פיצוי כספי של מיליוני שקלים.
המדובר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד, בהליך ת"א (מרכז) 35143-09-13 ש. כ נ' בית החולים רמב"ם חיפה אשר ניתן ביום 27.8.2017.
במקרה נוסף, אישה בת 27 פנתה לרופא אשר הציג עצמו כמומחה בתחום הניתוחים הבריאטריים, ובפגישה עמה לפני הניתוח ציין כי לא נכשל מעולם בביצוע ניתוח לקיצור קיבה וכי אין לה כל סיבה לחשוש.
על סמך מצג זה, נתנה הסכמתה כי הוא ינתח אותה בניתוח קיצור קיבה מסוג טבעת מתכווננת. לאחר הניתוח סבלה התובעת מתופעות לוואי שונות ואף אושפזה בבית החולים כמה וכמה פעמים.
לבסוף הוצאה הטבעת מגופה בניתוח אחר ואשר במהלכו התברר כי בניתוח הראשון, הושאר בגופה גוף זר באורך 12 סנטימטרים. בית המשפט בחן ופסק כי הרופא המטפל הטעה את האישה והציג בפניה מצג שווא.
עוד נפסק כי המנתח אינו מומחה ואינו חף מטעויות בעברו המקצועי ונמנע מהצגת הסכנות הטמונות בהליך ניתוחי לקיצור קיבה. מכאן כי נפגעה זכותה לאוטונומיה על גופה וזכותה לקבל החלטות מושכלות לגבי בריאותה.
עוד נפסק על ידי בית המשפט כי הותרת גוף זר בגופה נחשבת כשלעצמה כרשלנות רפואית ומכאן שמגיע לתובעת לקבל פיצויים ניכרים. המדובר בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בהליך ת"א (י-ם) 3002/05 פלוני נ' אלמוני, אשר ניתן ביום 2.9.2007.
בדוגמא האחרונה, המדובר על מקרה של גבר צעיר אשר עבר מספר ניתוחי קיצור קיבה, כאשר לאחר הניתוח האחרון הוא סבל מהקאות ובחילות קשות. בדיקה בבית החולים גילתה כי בגופו נותר חפץ זר וכן כי קיימות הדבקויות רבות בקיבתו.
המנותח הגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית בפני בית משפט השלום בירושלים.
בית המשפט פסק כי הצוות הרפואי אשר טיפל בצעיר לא נהג בסטנדרט זהירות רפואי סביר בכך שהשאיר בגופו חפץ זר לאחר הניתוח וכן חרג מחובתו בכך שביצע ניתוח שגרם באופן ישיר להדבקויות בקיבה.
במעשים אלו יש כדי רשלנות רפואית חמורה ובית המשפט פסק לזכותו של התובע פיצויים בסכום ניכר. המדובר בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בהליך ת"א 6004/04 פלוני נ' אלמוני אשר ניתן ביום 29.3.2007.
מתי ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית?
בתי המשפט בישראל קבעו לאורך השנים במגוון נרחב של פסיקות כי ניתן להטיל אחריות משפטית על הצוות הרפואי בחדר הניתוח ואלה המטפלים במנותח בתקופת ההחלמה, בנסיבות מסוימות, בהן הוכח כי הצוות הרפואי חריגה מסטנדרט רפואי סביר, עד כדי רשלנות רפואית.
בכל מקרה של נזק גופני ונפשי לאחר ניתוח לקיצור קיבה, רצוי בהחלט לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מנוסה, המייצג נפגעי רשלנות רפואית, על מנת לבחון בצורה מקצועית את התיק הרפואי של הנפגע, מהלך הניתוח ותקופת ההחלמה.
במידה ועורך הדין יזהה כי ישנם אי סדרים בהתנהלות אנשי הצוות הרפואי וחשש לרשלנות רפואית, יופנה התיק לבחינה של מומחה רפואי בעל שם, על מנת שייתן חוות דעת רפואית משלימה, שתסייע לבסס עילה לתביעת רשלנות רפואית.
עורכת הדין אדרה רוט מציעה לכל אדם שנפגע לאחר ניתוח קיצור קיבה לפנות ולקבל ייעוץ משפטי מלא, בשיתוף עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל, על מנת שניתן יהיה להעריך האם קיימת סיבה מספקת להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
