כל רופא מיילד מכיר את התופעה הרפואית שנקראת פרע כתפיים, כליאת כתף או דיסטוציה.
זהו למעשה מצב חירום שאנו נתקלים בו בזמן לידה, אשר מתרחש כאשר כתף העובר נתקעת בתעלת הלידה לאחר שהראש כבר התקדם ויצא מגוף האם היולדת.

במקרה חירום שכזה, כל רופא מיילד יודע כי עליו לנקוט במספר פעולות רפואיות דחופות על מנת למנוע נזקים אפשריים לרך הנולד, נזקים שעלולים להשפיע עליו ולגרום לנכות שתלווה אותו לאורך כל ימי חייו.

לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט בייצוג מספר תובעים אשר נפגעו בשל פרע כתפיים בלידה ונגרמו להם נזקים משמעותיים.

בסקירה שלפניך נביא דוגמא והסבר על תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשל סיבוכים בלידה ובין השאר, בשל פגיעה חמורה שנגרמה לתינוקת שנולדה עם פרע כתפיים.

פרע כתפיים שהוביל לנכות קשה!

ל.פ.נולדה בלידה טראומטית אשר כתוצאה ממנה נגרמה לה פגיעה אורתופדית קשה בעת לידתה, הגורמת לה לשיתוק עצבי של זרוע ויד שמאל. פגיעה, שנבעה בשל כליאת כתף, גרמה לתובעת להפרעה תפקודית ואסתטית קשה.

ל.פ. עברה  עברה מאז לידתה כחמישה ניתוחים, במטרה לשפר את מצבה, אולם ללא הועיל.

היא אינה יכולה להתלבש בעצמה, אינה יכולה לבצע עבודות בית כלל, סובלת מכאבים תמידיים במפרקים, באיזורים שנותחו ולמעשה תמיד נעזרת באנשים.

תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית בשמה של ל.פ. הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

המומחה הרפואי אשר חוות דעתו צורפה לכתב התביעה קבע:

"הסטייה במקרה הנדון היתה בעובדות הבאות:

במקרה הנדון נולד עובר ענק במשקל 5,400 גר', בעת קבלתה לבית החולים המיילדים בעצמם קבעו את העובדות שיכולות להעיד על אפשרות שתהיה לידה פתולוגית שתתבטא בפרע של כתפיים. הם ציינו בגליון את גורמי הסיכון, משקל גדול של העובר, ולדנות יתר, גיל מתקדם של היולדת, השמנה ניכרת ביותר של האם 123 ק"ג. למרות עובדות אלה החליטו לגרום ללידה בגישה פרמקולוגית, בעוד שללא ספק היה כבר בשלב זה מקום לבצע ניתוח קיסרי בהוראה מיילדותית. כפי שצוין היה זה שיקול דעת מוטעה בגרימת לידה. תוך תהליך הלידה היו נתונים נוספים, האשה לא הגיבה היטב בהתפתחות לידה ע"י מתן תכשירים פרמקולוגיים, בשלב השני של הלידה הראש עדיין היה גבוה למרות זאת המיילד החליט להשתמש בשולפן ריק, הידע מהספרות מוכיח חד משמעית שבנוכחות חשד סביר לפרע של כתפיים כפי שהיה במקרה הנדון קיימת הוראה נגדית לשימוש בשולפן ריק.

אין ספק שבמקרה הנדון היתה הוראה לביצוע ניתוח קיסרי כאשר אושפזה ולו הצוות נהג לפי המקובל היה נמנע לידה טראומטית ופגיעה בעובר תוך תהליך הלידה כפי שהיה מצופה."

במהלך ניהולה של התביעה הוצע לל' פיצוי של כמיליון ₪ מביהמ"ש.

הסברנו לל' כי אמנם המדובר בסכום שאינו מבוטל- אולם תביעתה מבוססת ואין מקום להסכים לפשרה שאינה משקפת את נזקיה.

קופת החולים מצידה סרבה לכל תשלום שהוא.״

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי נזקה של ל' הנו למעלה משני מיליון ₪ בהליך ת.א. 8363/06. בהמשך, במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין, בית המשפט העליון קבע שאין מקום להתערב בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי והותיר אותו על כנו  (ע"א 1255/09).

הילד/ה נפגע/ה בשל פרע כתפיים בלידה?

חשוב שתדעו כי קיימים מספר גורמי סיכון מוכרים, שאותם כל רופא מיילד חייב להכיר, גורמי סיכון שעלולים להצביע על אפשרות לפרע כתפיים בלידה.

במקרים אל צוות הרופאים בחדר הלידה חייב לקבל החלטה על לידה בניתוח קיסרי ולמנוע בכל דרך פרע כתפיים אפשרי, שעלול (ממש כמו במקרה התביעה הנ"ל) להוביל לפגיעה משמעותית בתינוק/ת.

בכל מקרה של פגיעה בשל סיבוך בלידה ופרע כתפיים, שהותיר בתינוק/ת נזק גופני ברור, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין מנוסה.

עורכת הדין אדרה רוט מאפשרת לבני המשפחה לפנות, להתייעץ ולקבל תשובות ברורות באשר לאפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בכל מקרה של פגיעה בשל כליאת כתפיים בלידה.

עוד בנושא: ייצוג במקרים של רשלנות רפואית בלידה