נתחיל ונדגיש כי ניתן לאבחן שינויים כרומוזומליים בעובר כבר בשלבים המוקדמים של ההריון, באמצעות הפניית האם ההריונית לביצוע בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי ובאמצעות בדיקות גנטיות מתקדמות אחרות.
מאחר וחלק ניכר מהשינויים הכרומוזומליים אינם תורשתיים ועלולים להגרם ללא הסבר ברור, לראשונה רק לאחר ההפרייה, קיימת חשיבות עליונה במתן הסבר ברור ומפורט להורים שבדרך, לגבי חשיבותן של הבדיקות הגנטיות כאמור.
הכרומוזומים הנם גופיפים זעירים שנמצאים בגרעין התא ונושאים עמם את החומר הגנטי של כל אחת ואחד מאתנו.
מבנה הכרומוזומים מורכב בעיקרו ממולקולת הסליל הכפול של ה-DNA וחלבונים. על גבי הדנ"א נמצאים הגנים, שנושאים את הוראות הגדילה, ההתפתחות והתפקוד של הגוף.
לכרומוזומים יש חשיבות קריטית להתפתחות הנורמלית והתקינה של העובר כבר משלבי ההריון הראשוניים.
לפיכך, אם נוצרת מוטציה או שינוי במבנה הכרומוזום קרי, שינוי בחומר הגנטי שנושא ה-DNA, הדבר עלול להוביל לפגיעה ביכולת ההתפתחות של העובר ופעמים רבות אף להפלתו הטבעית, או להולדת תינוק עם מומים מורכבים ביותר ובין השאר גם לתופעות של עיכוב התפתחותי, אוטיזם, אפילפסיה, פיגור שכלי ועוד!
קיימות מספר אבחנות לגבי סוג המוטציות האפשריות, כאשר בין היתר יש להבדיל בין מוטציות ספונטניות, שמתרחשות באופן ספונטני עקב טעויות בהכפלת ה-DNA או תיקון ושחלוף רצפי דנ"א, לבין מוטציות לא ספונטניות, שמתרחשות על ידי גורם חיצוני, מוטגן, כגון נגיף או זיהום רדיואקטיבי.
מבחינת התורשה, רק מוטציות שמתרחשות בתאי המין, גמטות, ומשתתפות בהפרייה, עלולות לעבור בתורשה לצאצאים.
לעומתן מוטציות שמתרחשות בתאי הגוף, מוטציות סומטיות, אינן עוברות בתורשה לצאצאים, אולם הן עלולות לגרום למי שנושא אותן למחלות שונות והאצת הזקנה.
עוד יש להבדיל בין מוטציה גנית, שפוגעת בגן אחד בלבד, לבין מוטציה כרומוזומלית, שפוגעת בכרומוזום ועל כן גם פוגעת במספר רב של גנים.
המוטציה הכרומוזומלית יכולה להתבטא על ידי שינוי במספר הכרומוזומים או על ידי שינוי במבנה הכרומוזום וזאת כפי שנסביר בפרטים בסקירה שלפניך.
שינוי במספר הכרומוזומים
בכל גרעין תא בגוף האדם קיימים 46 כרומוזומים, שמחולקים ל-23 זוגות. זוג כרומוזומי המין [X ו-Y] ו-22 זוגות אוטוזומליים, שאינם תלויים במין האדם.
זוג כרומוזומי המין כוללים כרומוזום X וכרומוזום Y אצל הגבר ושני כרומוזומי X אצל האשה.
שינוי במספר הכרומוזומים עלול להיגרם עקב אי הפרדה של זוג אחד או יותר של כרומוזומים בשלב המיוזה, שלב חלוקת התא. במידה וקיים מספר לא תקין של כרומוזומים, עודף או חסר, הדבר עלול ליצור ליקוי גנטי משמעותי.
עודף של כרומוזום מסויים, כך שיש שלושה עותקים ממנו במקום שניים בלבד, וכתוצאה מכך יש בסך הכל 47 כרומוזומים, מכונה טריזומיה.
לדוגמא, מי שיש לו עודף של כרומוזום 21, ילקה בתסמונת דאון, ומי שיש לו עודף בכרומוזום 18 ילקה בתסמונת אדוארדס.
אשה שיש לה חסר של כרומוזום X ובמילים אחרות כרומוזום X אחד במקום שניים, תלקה בתסמונת טרנר.
גבר שיש לו עודף של כרומוזום X, כלומר, XXY, ילקה בתסמונת קליינפלטר ואילו גבר שיש לו עודף של כרומוזום Y, כלומר, YYX, ילקה בתסמונת ג'ייקובס.
שינוי במבנה הכרומוזומים
השינויים במבנה הכרומוזומים נדירים ובכל מקרה פחות נפוצים מהשינויים במספר הכרומוזומים.
השינויים המבניים יכולים לגרום להיערכות מאוזנת, כאשר לא נוצר חסר או עודף בחומר הגנטי, או היערכות לא מאוזנת, כאשר נוצר חסר או עודף כזה.
קיימים מספר סוגים של שינויים במבנה הכרומוזומים, וביניהם השינויים הבאים:
התקה או טרנסלוקציה
החלפת מקטעים בין שני כרומוזומים לא הומולוגים, שאינם שייכים לאותו זוג, דבר שגורם לשינוי מיקומם של הגנים.
לדוגמא, כאשר קטע מכרומוזום 8 נשבר ומתאחה עם כרומוזום 11, ולאחר מכן קטע מכרומוזום 11 מתנתק ממנו ומתאחה עם כרומוזום 8, שקוצר קודם לכן.
ככל שהגנים רק שינו את מקומם, אך לא חל שינוי בכמות החומר הגנטי, עודף או חסר, ולא נוצרה פגיעה בגנים, מדובר בטרנסלוקציה מאוזנת, ובמקרה כזה האדם יהיה בריא, אך יהיה לו סיכון יתר להולדת ילד עם מבנה כרומוזומי לא מאוזן, אם כי לא בהכרח.
למשל, מיעוט מהמקרים של תסמונת דאון, שנגרמת מעודף של כרומוזום מס׳ 21, מתרחשים בגלל טרנסלוקציה לא מאוזנת.
מחקרים רפואיים שפורסמו לאורך השנים הוכיחו כי חלק מהעוברים עם מבנה כרומוזומי לא מאוזן נפלטים בתחילת ההריון בהפלה טבעית.
היפוך או אינוורסיה
היפוך מקטע בתוך אחד הכרומוזומים, כך שלא נוצר חסר או עודף בחומר הגנטי. מדובר במצב שנגרם כאשר המקטע שנשבר מהכרומוזום מתאחה עמו בחזרה אבל בכיוון ההפוך.
מדובר בתופעה נדירה, שמתרחשת בכ-2% מהמקרים של שינויים כרומוזומליים בלבד ולרוב איננה באה לידי ביטוי בכלל מאחר שלא חל שינוי בכמות החומר הגנטי. האינוורסיות השכיחות מתרחשות בכרומוזומים 2, 9, ו-17.
השמטה או מחיקה
אובדן מקטע מכרומוזום. נוצר כאשר מקטע כלשהו של הכרומוזום נעלם וכתוצאה מכך הכרומוזום מתקצר.
לדוגמא, חסר של מקטע מתוך כרומוזום 5 עלול ליצור את תסמונת בכי החתול, קְרִי דוּ שָה, שמתבטאת בפיגור, תוחלת חיים קצרה ובכי הדומה ליללות חתול.
הכפלה או תוספת
הכפלה של מקטע מהכרומוזום, כך שבמקום עותק אחד של גן כלשהו, נוצרים שני עותקים שלו או יותר.
לדוגמא, תסמונת ה-X השביר נגרמת מהכפלה של גן FMR-1 שנמצא על גבי כרומוזום X וגורמת לפיגור שכלי בדרגות שונות, הפרעות תקשורת, ותופעות של אוטיזם.
מוזאיקה כרומוזומלית
קיים סוג נוסף של פגם כרומוזומלי, שמכונה פסיפס או מוזאיקה. מדובר בשינוי כרומוזומלי שבדרך כלל מתרחש לאחר שהעובר כבר נוצר וזאת במהלך התפתחותו ברחם.
שינוי כרומוזומלי זה מתבטא באופן לפיו יש לעובר שני סוגים של תאים: תאים תקינים ותאים פגומים, בעלי מספר או מבנה לא תקין של כרומוזומים.
המשמעות הקלינית של פגם כרומוזומאלי פסיפסי הנה קלה יותר ממצב שבו כל התאים הנם בעלי פגם כרומוזומלי.
ככל שמספר התאים הלא תקינים נמוך יותר, כך המשמעות הקלינית שלהם תהיה קלה יותר ולהיפך.
אחד הסוגים הנפוצים ביותר של פסיפס כרומוזומלי הנו טריזומיה, כאשר הסוג של התאים הלא תקינים מכיל 47 כרומוזומים במקום 46 בלבד.
תסמונת דאון פסיפסי למשל, הנה תסמונת שבה רק לחלק מהתאים בגוף יש כרומוזום 21 עודף.
קיים גם סוג נדיר ביותר של פסיפס כרומוזומלי, שמתבטא בשני סוגים של תאים לא תקינים, שבכל אחד מהם יש פגם כרומוזומלי שונה וזאת ללא סוג תקין של תאים.
אבחון מוקדם של שינויים כרומוזומליים
אבחון השינויים הכרומוזומליים בעובר נעשה על ידי שימוש בשיטות שונות, כאשר הלכה למעשה ניתן לאבחן חלק ניכר מהשינויים האפשריים הרבה לפני מועד הלידה.
השיטה המיושנת ביותר הנה בדיקה שנקראת קריוטיפ, אשר מאבחנת את השינויים באמצעות הסתכלות במיקרוסקופ על הכרומוזומים לאחר בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר.
השיטה המיושנת מאפשרת לאבחן רק שינויים גדולים ובהתאם לכך גם מספר קטן יחסית של תסמונות גנטיות ונכון למועד כתיבת שורות אלו, בדיקת הקריוטיפ כבר כמעט ואינה רלוונטית אודות לחלופות מתקדמות וחדשניות יותר.
הדור החדש של הבדיקות הגנטיות מכיל בדיקות בעלות רמות רזולוציה גבוהות יותר, שמאפשרות לאתר שינויים מזעריים יחסית בחומר הגנטי שלא ניתן לאתר באמצעות המיקרוסקופ כלומר, שינויים תת-מיקרוסקופיים, ועל כן מאפשרות לגלות מספר רב יותר של תסמונות גנטיות.
בדיקות אלו כוללות למשל את בדיקת הצ'יפ גנטי ובדיקת אקסום, שמאפשרת לבצע ריצוף של אלפי גנים בו זמנית, במקום בדיקה של גן אחד או קבוצה קטנה של גנים.
בנוסף לשלושת הבדיקות הללו, שנעשות בכל מקרה על ידי דגימת סיסי שליה או ניקור מי שפיר, קיימת גם בדיקת NIPT שהנה בדיקת דם פשוטה ונטולת סיכונים מדמה של האם ההריונית, כאשר בדיקה זו בודקת את ה-DNA של העובר בתוך הדם של אמו ועל כן אינה כרוכה בשום סוג של סיכון לעובר ולאם ההריונית.
כפי שהסברנו בעבר, רופא הנשים שמלווה את מעקב ההריון של כל אחת מאיתנו, בין אם במסגרת קופת החולים ובין אם במסגרת פרטית, חייב להסביר אודות הבדיקות הגנטיות הנ"ל לכל אשה בהריון, תמיד וללא יוצא מן הכלל, ללא קשר לגילה של האם ההריונית או למצבם הבריאותי של ההורים ובני משפחתם הקרובה.
כפי שניתן להבין מהדברים שהסברנו, אבחון מוקדם של שינוי במבנה הכרומוזומים של העובר יסייע להורים, כבר בתחילת ההריון, לקבל החלטה קריטית לגבי ניהול ההריון, לאור ההשלכות האפשריות של כל אחד מהשינויים המתוארים לעיל.
מאידך, אי מתן הסבר מפורט להורים אודות האפשרויות שעומדות בפניהם, כבר בתחילת ההריון, לאבחון גנטי כה חשוב, עלול להוביל ללידת ילד או ילדה שיסבלו ממוטציה גנטית משמעותית ובעלת השלכות מרחיקות לכת.
עוד בנושא: הילד/ה שלך אובחנ/ה עם מוטציה גנטית רק לאחר הלידה?
