שיתוק מוחין ופיגור בשל רשלנות קשה!

מטרתו העיקרית של מעקב ההריון הנה להבטיח ככל הניתן שההיריון יסתיים בלידת תינוק בריא ושלם, ללא מומים וללא פגיעה בבריאות אמו.

במידה ומדובר בעובר שלוקה במומים כלשהם, מעקב ההריון אמור גם לאבחן מומים אלו, להסביר להורים אודות המשמעות שלהם, ובמידת הצורך גם להמליץ להם לשקול את הפסקת ההריון. 

אי אבחון של מום כזה או היעדר הסבר אודותיו ולהורים בצירוף המלצה להפסקת הריון, עלול להוות בנסיבות מסויימות רשלנות רפואית.

במסגרת הליך ת"א 45726-08-15 התאומות נ' ו-ע' נ' שירותי בריאות כללית בפני בית המשפט המחוזי מרכז, התנהלה תביעת רשלנות רפואית לגבי זוג תאומות ממוצא בדואי שבשנת 1991 נולדו פגות עם שיתוק מוחין ופיגור בבית החולים סורוקה, שבבעלות קופ"ח כללית.

התביעה הוגשה על ידי התאומות והוריהן בעילת הולדה בעוולה, ולפיה בית החולים התרשל במהלך מעקב ההריון ולא דיווח להורים על הסיכון ללידתן עם מומים קשים אלו.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי העובדות העומדות בבסיס התביעה, ולפיהן האם הגיעה למיון יולדות בבית חולים סורוקה במצב של התחלת לידה בשבוע 24 להריונה.

בקבלה אובחנו העוברים כסובלים מתסמונת TTTS, שמאופיינת במעבר דם בין עוברים. האם אושפזה וניתן לה גם טיפול לעצירת הלידה.

כעבור יומיים אובחן אחד העוברים עם ריבוי מי שפיר והידרופס פטאליס, שהינה בצקת כללית של העובר,  ואילו העובר השני אובחן עם מיעוט מי שפיר, כשהוא דבוק לקיר הרחם.

עקב כך בוצע באם דיקור מי שפיר וניקוז עודפי מי שפיר. לאחר מכן נצפתה אצלה ירידת מים, והיא עברה בדיקה ווגינאלית.

למחרת הופיע אצלה חום, היא אובחנה עם זיהום תוך רחמי, טופלה באנטיביוטיקה, והועברה לחדר לידה שם ילדה תוך זמן קצר את התאומות, כשהן פגות, בשבוע 26.

במהלך התפתחותן, אובחנו התאומות כבעלות שיתוק מוחין ופיגור פסיכומוטורי.

בנוסף לא היה גם חולק שבית החולים לא מסר להורים את המידע המפורט על מצבם של העוברים, תסמונת TTTS , כשאחד מהם עם הידרופס פטאליס ואילו השני עם מיעוט מי שפיר קיצוני ודבוק לקיר הרחם וכי הוא גם לא שטח בפני ההורים את שתי האפשרויות העומדות בפניהם, בדבר המשך טיפול ללא התערבות ותוך ניקוז מי שפיר, או הפסקת הריון.

קריאה נוספת: 10 מיליון ש"ח פיצויים בשל הולדה בעוולה!

טענות הצדדים בתביעה

התובעים טענו שבית החולים התרשל בשל עילת הולדה בעוולה, מאחר והיתה מוטלת עליו החובה להציע לאם את האפשרות להפסקת הריון בגלל מצבם הקשה של העוברים בתסמונת TTTS והידרופס פטאליס, ומשרופאי בית החולים לא פעלו כך, הרי שהמדובר על רשלנות רפואית חמורה מצידם.

קופ"ח כללית טענה בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט כי תסמונת TTTS וכן הידרופס פטאליס הנם סיבוכים מיילדותיים מובהקים וכי בשנת 1991 לא היתה לוועדות להפסקת הריון אפשרות לאשר הפסקת הריון מסיבות מיילדותיות.

עוד בנושא: רשלנות באבחון מחלת סיסטיק פיברוזיס

הכרעת בית המשפט ופסיקת פיצויים

בית המשפט קבע כי לאור הפסיקה הקיימת לגבי עילת הולדה בעוולה, לרבות הלכות זייצוב והמר, מחובתו של בית החולים היתה למסור להורים מידע מלא ומפורט על מצבם הקשה של העוברים ועל העתיד הקשה הצפוי להם ולהורים המטפלים.

בנוסף היה עליו להציג בפני ההורים את שתי אפשרויות הטיפול, ניקוז הנוזלים וניסיון לעצירת הלידה המוקדמת או הפסקת הריון.

בית החולים היה רשאי להמליץ להם על האפשרות המועדפת לדעתו, שהיתה האפשרות הראשונה, אולם בכל מקרה היה עליו להשאיר את זכות הבחירה וההחלטה להורים ולא להחליט ולבחור עבורו. משבית החולים לא עשה כן, אזי הוא התרשל.

עוד קבע בית המשפט שהאפשרות להפסקת ההריון של עוברי התאומות היתה קיימת גם בשנת 1991, מאחר שהאבחנה בין סיבוכי לידה לבין מומים של העובר לא עמדה בפני ועדות להפסקת הריון באותה תקופה, אלא רק בשנים מאוחרות יותר.

כתוצאה מהתרשלותו של בית החולים והפרת חובתו למסור להורים מידע מלא, נמנעה מההורים הבחירה ההורים בין המשך ההיריון והבאת תאומות פגועות לעולם, לבין הפסקת ההיריון.

בהמשך נקבע שיש קשר סיבתי בין התרשלות בית החולים לנזק שנגרם, מאחר שהוכח שלו ההורים היו מודעים באותה עת למוגבלות של התאומות, הם היו בוחרים להביא להפסקת ההריון וזאת למרות אמונתם בדת המוסלמית שאוסרת ביצוע הפלות.

מנגד דחה בית המשפט שתי טענות אחרות של התובעים לגבי התרשלות בית החולים.

האחת, עקב אי מתן  סטרואידים להבשלת הריאות של התאומות  וזאת מאחר בשנת 1991 מתן סטרואידים לא היה הפרקטיקה המקובלת במקרה שכזה.

השניה, בדבר  עצם ביצועה של הבדיקה הוואגינאלית באם, שאולי גרמה לזיהום וזאת מאחר שבמצב המורכב שנוצר ובשל החשש ללידה מוקדמת, לא היה מנוס ממנה.

בסיכומו של דבר נפסקו לשתי התאומות יחדיו פיצויים בסך של כ-18.2 מיליון ₪, בתוספת שכ"ט עורך דין בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי, סך של כ-4 מיליון ₪, סה"כ כ-22 מיליון ₪, בתוספת הוצאות משפט.

מסכום זה יש לנכות את תגמולי הנכות של המוסד לביטוח לאומי לתאומות, בהתאם לחוות דעת אקטוארית שתוגש לבית המשפט.

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית במעקב ההריון ולידת ילד או ילדה הסובלים מפגיעה או מום כלשהו, ניתן לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם עורכת הדין אדרה רוט, המייצגת תובעים מזה למעלה מ-22 שנה.