לידת ואקום הנה לידה מכשירנית אשר מסייעת ליולדת שמתקשה ללדת את עוברה בכוחות עצמה על ידי שליפתו באמצעות מכשיר ואקום ובמקרים רבים, על מנת למנוע מצבים של מצוקה עוברית.
מכשיר הוואקום מורכב מגביע שעשוי ממתכת או מפלסטיק ומחובר על ידי צינור למנוע שמזרים אליו אוויר.
לפני שמתחילים בביצוע לידת הואקום, יש לוודא שהיולדת נמצאת במצב פתיחה מלאה של צוואר הרחם, שלפוחית השתן שלה ריקה, קרומי שק ההריון פקועים והעובר נמצא במצג ראש, כאשר ראשו נמצא נמוך בתעלת הלידה.
במצב זה יש להניח את הגביע של מכשיר הוואקום על ראש התינוק ולהפעיל את המנוע שיזרים אליו אוויר.
האוויר המוזרם לגביע יוצר ואקום בעזרתו ניתן לשאוב ולשלוף את ראש התינוק החוצה. לאחר מכן מכבים את המכשיר, ומאפשרים ליולדת להמשיך ולחלץ את גם גוף התינוק וזאת בכוחות עצמה ובאופן טבעי.
מתי מבצעים לידת ואקום?
מטבע הדברים, השימוש בלידת הואקום נעשה במקרים נדירים יחסית, ובמצבים של חוסר ברירה, בהם האם מתקשה ללדת את עוברה באופן טבעי וללא סיוע חיצוני.
מדובר למשל, במקרים בהם התינוק לא נע בתעלת הלידה בכיוון הרצוי או במהירות הרצויה, כאשר ישנם סימפטומים שמצביעים על כך שהתינוק נקלע למצוקה עוברית כגון ירידה בדופק העוברי, היולדת לא מסוגלת להפעיל מספיק כח וללחוץ בעוצמה הרצויה וזאת לרבות מאחר והיא מותשת או מאחר והיא קיבלה זריקת אפידורל או לחלופין, אסור ליולדת להתאמץ יותר מדי בלחיצות מאחר והיא סובלת ממחלות לב או לחץ דם גבוה ועוד.
עם זאת, יש לקחת בחשבון שלידת ואקום עלולה להיות כרוכה בסיכונים שונים.
למשל, התינוק עלול להישאר עם בצקת באיזור שבו הואקום הוצמד לראשו. בדרך כלל הבצקת נעלמת כעבור יום-יומיים, אולם לעתים עלול להיגרם לתינוק שטף דם תת עורי, שנעלם רק כעבור מספר שבועות.
במקרים חמורים יותר התינוק עלול לסבול משיתוק עצבי, פגיעות חיצוניות בפניו ובאוזניו, שבר בגולגולת ועוד.
בשל סיכונים אלו, עדיף כמובן להימנע ככל הניתן מביצוע לידת ואקום ולבצעה רק במצבים בהם אין ברירה אלא להסתייע בה.
עוד בנושא: אובדן היכולת להרות בגלל רשלנות!
מקרי רשלנות רפואית
עורכת הדין אדרה רוט מטפלת במספר תביעות פיצויים שהוגשו בשל נזקים שנגרמו לעובר בעת לידת ואקום, בשל רשלנות רפואית חמורה של אנשי הצוות הרפואי והרופאים בעיקר.
נדגיש כבר עתה, כי בכל מקרה של חשש מפני התרשלות ונזקים שנגרמו בעת לידת ואקום, מומלץ להקדים ולפנות להתייעצות אישית עם עורך דין, על מנת לבדוק את נסיבות הלידה והיקף הנזקים שנגרמו לעובר.
חשוב להבין כי מקרה של רשלנות רפואית יכול להתרחש מכמה סיבות ובנסיבות שונות, כך לדוגמא, החלטה מיותרת לבצע לידת ואקום בשעה שלא היה כל צורך בכך, ביצוע לידת ואקום לפני שהבשילו והתקיימו כל התנאים הדרושים ללידה זו או על ידי רופא שאינו מוסמך לכך, עיכוב והתמהמהות בהפניית היולדת ללידת ואקום, שימוש בכח מופרז וגרימת נזק לראש העובר ועוד.
במסגרת הליך ת.א. 7046/01 עזבון המנוח כחלון ז"ל נ' מדינת ישראל אשר התנהל פני בית משפט השלום בראשון לציון, נדון מקרה של תינוק אשר חולץ בלידת ואקום באיחור ניכר.
התינוק נולד כשהוא ללא דופק ונשימה עצמונית, כשחבל הטבור שלו כרוך פעמיים סביב גופו. נסיונות ההחייאה של התינוק כשלו והוא נפטר 7 שעות לאחר לידתו.
בית המשפט קבע שצוות בית החולים התרשל בכך שלא עקב כראוי ובצורה מעמיקה אחר נתוני המוניטור של העובר ובכך למעשה התרשלו בטיפול במצוקה עוברית ברורה, הצוות לא ערך במועד הערכת מצב חיצוני של העובר ולא פעל לחילוצו על ידי ואקום בזמן המתאים אלא באיחור ניכר, ועקב כך הוא נולד באיחור ניכר במצב של חמצת קשה, וללא סיכויי החייאה סבירים.
בית המשפט ציין שנתוני המוניטור של העובר חייבו מעקב רציף אחריו עקב העליה ברמת הדופק של העובר וירידה בהשתנות.
נתוני הניטור חייבו הערכת המצב החימצוני של העובר, באמצעות בדיקת PH אולם, ההחלטה לחלץ את העובר בוואקום התקבלה באיחור של שעה תמימה, ועקב כך התינוק נולד במצבו הקשה כפי שתואר לעיל.
בית המשפט הבהיר כי תכלית המוניטור היא מעקב מקצועי וכי למוניטור אין כל ערך אם הוא אינו מלווה במעקב הולם ורצוף. במקרה דנן, הניטור של העובר עורר דאגה כבר מראשית הדרך, כאשר מגמת ההחמרה שלו הלכה והתחזקה.
המידע הופיע בתרשים המוניטור, אולם הצוות הרפואי לא טרח להתבונן במידע. ליולדת ניגשה מיילדת, אך כנראה שהיא לא הזעיקה רופא, או שהרופא לא הגיע, למרות שהוא נקרא למקום.
בדיקת הרופאה שנערכה בדיעבד כבר איחרה את המועד, מאחר שהמוניטור הפך למוניטור אגונלי, שהנו פתולוגי בצורה חמורה מאוד. שכן, רישום כזה יכול להיות רישום במצב חמצוני גרוע של העובר עד כדי מות העובר.
בהתאם לכך התקבלה תביעת ההורים של העובר ונפסקו להם פיצויים.
עוד בנושא: פיצויים בשל צלקת שנגרמה בעת הלידה!
לקריאה נוספת: רשלנות רפואית שהובילה לשיתוק ע"ש ארב
