כל אישה בהריון מודעת לכך כי למעקב ההריון שתעבור, במסגרת קופת החולים או במסגרת פרטית, אצל רופא מומחה בו היא תבחר, יש משמעות רבה ומרחיקת לכת לגבי התפתחות ההריון, בריאות העובר ובריאותה שלה.

מדינת ישראל הקטנה שלנו, היא "גן עדן" לרופאים גיניקולוגים ולמומחים בתחום ההריון, שכן כמות הבדיקות שאותן עורכות נשות ישראל לאורך הריונן הנה מהגבוהות בעולם.

כולנו רוצות ומייחלות להריון תקין ובריא וללידה קלה של עובר מושלם ובריא, אך למרבה הצער, לעיתים ישנם כשלים לאורך מעקב ההריון, כאלה שמובילים לפגיעה משמעותית בעובר ולעיתים אף באם ההריונית.

מספר תביעות הרשלנות הרפואית בישראל, בשל טעויות במעקב ההריון, עולה בכל שנה וכך סכומי הפיצויים שנפסקים לזכותם של כל אותם נפגעים תמימים, שנפלו קורבן למקרי רשלנות רפואית חמורים ולעיתים חמורים מאד.

לטעויות של רופאים במסגרת מעקב ההריון יש משקל כפול ומכופל, שכן הנפגעים האפשריים מאותן טעויות הם העובר, האם הנושאת אותו ברחמה, אביו לעתיד, שאר בני המשפחה שמצפים ללידה והחברה הישראלית כולה שנושאת בנטל הכלכלי הכבד בשל ריבוי מקרי הרשלנות, התביעות המוגשות בגינן וסכומי העתק שנפסקים לזכות התובעים.

עורכת הדין אדרה רוט, עם מעל ל-22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי ונפגעות רשלנות רפואית, מייצגת וייצגה לאורך השנים, עשרות משפחות שנפגעו בשל טעויות חמורות של רופאים.

טעויות שהיו יכולות וצריכות להימנע, לו אותם רופאים היו מבצעים את עבודתם החשובה בקפדנות יתרה ומבלי להתרשל במעקב ההריון הכל כך חשוב לכל אם ואב בישראל.

חשיבותו של מעקב ההריון

מזה שנים רבות מאד קיימת המלצה ברוב מדינות העולם המערבי, לבצע מעקב אחר כל הריון החל מרגע הכניסה להריון ועד למועד הלידה. מחקרים מוכרים הוכיחו כי מעקב הריון קפדני מוביל לירידה משמעותית בפטירת עוברים ובלידת עוברים הסובלים ממומים מולדים.

במדינת ישראל, מעקב הריון תקין ושגרתי מתבצע בכפוף לפרוטוקול ברור שמוכתב על ידי משרד הבריאות, כאשר קופות החולים והרופאים צריכים לדעת להתאים, לכוון ולהפנות את האם ההריונית לבדיקות נוספות ומשלימות, בהתאם לגילה, מצבה הבריאותי, עברה הרפואי וכמובן שבהתאם לתוצאות הבדיקות שאותן היא עוברת בשגרה – במסגרת מעקב ההריון.

מטרת מעקב ההריון אם כן, הנה להבטיח הריון תקין ככל הניתן, אשר יסתיים בלידת צאצא בריא וללא מומים,  תוך שמירת בריאותה של האם. על מנת להגשים מטרה זו, מעקב ההריון נועד לשלוש מטרות עיקריות:

(א) למנוע התפתחות בעיות מיותרות במהלך ההריון
(ב) לאתר ולזהות מבעוד מועד בעיות שהתפתחו באופן בלתי נמנע במהלך ההריון ולטפל בהן בהקדם האפשרי (ג) לאבחן ולזהות עוברים בעלי מומים ובעיות גנטיות בהקדם האפשרי וליידע את ההורים לגבי כל ההשלכות

לאור מורכבותן הרבה של הבדיקות לאורך חודשי ההריון ולאור היקף האחריות של הרופא המטפל באם ההריונית, ישנם למרבה הצער לא מעט מקרים של טעויות והתרשלות, שלעיתים מובילות ללידת צאצא בעל פגיעות משמעותיות, שעלולות לשנות את חייו ואת חייהם של הוריו מן הקצה אל הקצה.

אחד המקרים הנפוצים בהם הרופאים טועים ומתרשלים הנו באי הפניית האם לביצוע בדיקות בסיסיות במהלך ההריון, לרבות בדיקות שהנן בהתאם להמלצות ברורות של משרד הבריאות.

מדובר בבדיקות מעבדה כגון בדיקות דם ושתן, בדיקות שגרתיות כגון לחץ דם ומשקל, בדיקת שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות ועוד.

למה זה קורה? אין לכך תשובה ברורה ולמרות שבדיקות שגרתיות אלה הנן חלק מפרוטוקול ותיק וברור, עדיין, בכל שנה ישנם מקרים שבהם הרופא "שכח", במסגרת מעקב ההריון, להפנות את האם ההריונית לאחת או יותר מהבדיקות הנ"ל.

מה יכולה להיות התוצאה? מאחר ומעקב ההריון מתבסס על תוצאות בדיקות של האם והעובר, אם הרופא "שוכח" לבצע בדיקות כלשהן, הוא יפספס בהכרח את תוצאותיהן וכל ממצא חריג בתוצאות "בדיקה שנכחה" עלול להוביל טעות נגררת עד כדי לידת עובר הסובל ממחלה או מום מולד ולצערנו, כבר היו (לא מעט) דברים מעולם.

לחלופין, מדובר בביצוע רשלני ולא תקין של בדיקות אלו או בפיענוח שגוי של ממצאיהן, והיעדר הפנייה לביצוע בדיקות ממוקדות נוספות, שאז התוצאות עלולות להיות דומות ובעלות משמעות מכריעה לגבי התפתחותו התקינה ובריאותו של העובר.

עוד בנושא: אי אבחון פקקת ורידים בזמן ההריון

דוגמאות לרשלנות רפואית במעקב הריון

לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במספר רב של תביעות שהוגשו כנגד רופאים וקופות חולים, בשל התרשלות חמורה במהלך בדיקות מעקב הריון שגרתיות יותר ופחות, ובכל אותם מקרים המדובר על רשלנות שתוצאותיה היו חמורות במיוחדת ולעיתים אף במקרים של מות העובר.

בין שאר המקרים ניתן לציין:

– טעויות בפענוח ממצאי בדיקת אולטרסאונד שגרתית
– אי הפניה לביצוע בדיקות גנטיות או התעלמות מנתונים גנטיים
– פגיעה בעובר במהלך בדיקת מי שפיר
– אי הפניה לביצוע בדיקת מי שפיר או סיסי שליה
– רשלנות בפענוח תוצאות סקירת מערכות
– אי הפניה לביצוע בדיקות גנטיות מתקדמות
– אי הפניה לביצוע סקירה ממוקדת בעת חשד לממצא בעייתי
ועוד!

קריאה נוספת: אי אבחון פגמים בהתפתחות של הקורפוס קלוסום

כפי שכבר ציינו, מקרי רשלנות רפואית במסגרת מעקב ההריון עלולים לגרום לנזקים שונים, הן ליולדת והן לעובר עצמו, בדרגות חומרה משתנות ובמקרים קיצוניים אף להוביל חלילה למותם.

במקרים רבים ההריון עלול להסתיים עקב הרשלנות הרפואית בלידת תינוק שסובל משיתוק מוחין, וזאת מבלי שהדבר אובחן במהלך ההריון, למרות שהדבר היה אפשרי ומתבקש אלמלא התרשלותו של הרופא שעקב אחר הריונה של האם.

כך לדוגמא אירעה בנסיבות התיק שנדון בהליך ת"א 35323-06-11 ע.י. נ' פרופ' עמי עמית. תביעה זאת עסקה בהריון בסיכון גבוה של תאומים לאם בת 44, אשר אחת מהם נולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין.

מנתוני התביעה עולה כי הרופא שטיפל באם והיה אחראי על מעקב ההריון שלה, לא ייחס כל חשיבות לעובדה לפיה משקל העוברים כמעט לא השתנה בין השבועות 32–34 למרות שמדובר בעובדה שצריכה לעורר חשד להאטה או עצירה בגדילה.

במקרה כזה יש לשלוח את האם לביצוע בדיקות נוספות שהיו יכולות לגלות את מצב העוברים, אולם הוא לא עשה זאת ועל כן נקבע שהוא שנהג ברשלנות רפואית חמורה ביותר.

שימו לב, הנתבע בתביעה זאת היה במועד התביעה רופא ותיק (מאד) ומוערך, וזה רק מראה כי מקרי רשלנות רפואית יכולים להתרחש בכל מעקב הריון ולצערינו, גם לכל רופא באשר הוא.

הרופא התרשל במעקב ההריון? יכול להיות שניתן לתבוע בשל הולדה בעוולה!

כאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית בשל אי אבחון מומים בעובר במהלך מעקב ההריון אשר גרמו ללידת ילד עם מחלה קשה או נכות, יש לשים לב שבעניין זה קיימות עילות תביעה מיוחדות.

בעבר, היו קיימות במקרה כזה שתי עילות תביעה, הן להורים והן לילד.  עילת התביעה של ההורים, שנאלצים לשאת בכל הנטל הכספי והנפשי של גידול הילד, נקראת עילת הולדה בעוולה, ואילו עילת התביעה של הילד, שנאלץ לסבול כל חייו ממצבו הבריאותי הקשה, נקראת חיים בעוולה, בהתאם לרעיון לפיו טוב מותו מחייו. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בשנת 1986 במסגרת הליך ע"א 518/82 זייצוב נגד כץ.

אולם, בשנת 2012 ביטל בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 1326/07 המר נ' עמית את עילת החיים בעוולה של הילד, והותיר על כנה רק את עילת ההולדה בעוולה, של ההורים.

עם זאת, בית המשפט העביר למעשה של זכות התביעה של הילד לזכות התביעה של ההורים, מאחר שהיא הורחבה כך שכעת הם יכולים לתבוע פיצויים שיכסו את הוצאות הילד גם לאחר הגיעו לגיל בגרות, וזאת למשך כל תוחלת החיים שמוערכת לגביו עקב מצבו הבריאותי.

עוד בנושא: רשלנות במעקב הריון הובילה ללידת תאומות עם שיתוק מוחין

טעות בחוסר מזל או רשלנות רפואית?

השאלה האם ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית בשל התרשלותו של הרופא במהלך מעקב ההריון, מקבלת תשובה בהתאם למבחן הרופא הסביר.

המדובר במבחן שנוצר בפסיקת בתי המשפט ולמעשה בה לתת תשובה לשאלה, האם הרופא הרלוונטי פעל בהתאם לסטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר, שהנו סטנדרט ההתנהגות שלפיו כל רופא ממוצע אחר היה נוהג בנסיבות אותו המקרה, וזאת לפי מבחן הידע העדכני שהיה קיים במועד קרות הנזק שהוביל לפגיעה, להבדיל ממועד הדיון בתביעה, שלצערנו יכול להיות גם שנים לאחר מעקב ההריון של האם.

לפיכך, לא כל מקרה שבו נגרם נזק במהלך ההריון, יהווה בהכרח רשלנות רפואית, מאחר שישנם מקרים בהם נגרמים סיבוכים במהלך ההריון שהנם בלתי נמנעים או בלתי צפויים, ואשר אינם בשליטתם של אנשי הצוות הרפואי.

רק במידה ויסתבר שהרופא הרלוונטי חרג מסטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר, משמעות הדבר היא שהוא התרשל מבחינה רפואית.

במידה וזאת תהיה הכרעתם של המומחים הרפואיים שיבחנו את המקרה הספציפי שלך, וניתן יהיה להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות של הרופא במעקב ההריון לבין הנזק שנגרם לעובר ו/או לאמו, אזי ניתן יהיה להטיל על הרופא אחריות ולחייבו בתשלום פיצויים בשל אותה רשלנות והנזק שנגרם.

בכל מקרה, על מנת להעריך אפשרות להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית, ניתן לפנות להתייעצות אישית עם עורכת הדין אדרה רוט.

עוד בנושא: רשלנות רפואית בהריון