עיכוב בהפנייה לניתוח קיסרי

מספר הניתוחים הקיסריים בישראל עולה משנה לשנה, כאשר בחלק המקרים המדובר על ניתוחים יזומים ומתוכננים מראש ובחלק מהמקרים, לאור המצב של היולדת ו/או העובר, נדרשת החלטה של אנשי הצוות הרפואי על העברת היולדת ללידה בניתוח קיסרי.

למרות שעל פניו הפרוצדורה בחדר הלידה אמורה להיות שגרתית ומוכרת היטב לאנשי הצוות הרפואי, שחווים עשרות לידות מדי יום, עדיין ישנם יותר מדי מקרים שבהם הפניית היולדת לניתוח קיסרי מתעכבת מסיבות שונות ומשונות, כאשר בחלק מהמקרים האלה – לעיכוב יש משמעות רבה וקשה.

לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במספר תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל נזקים חמורים שנגרמו לעובר וליולדת, בשל העיכוב המיותר בהפנייה לניתוח קיסרי.

חשוב להבין כי מחובתם של אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה לעקוב בקפדנות אחר מצבה של היולדת ומצבו של העובר שברחמה, ברגעים שלפני הלידה מיועדת.

בעת הופעת סימפטומים של מצוקה עוברית או בעיות אחרות המונעות לידה טבעית, יש צורך להפנות את היולדת לביצוע ניתוח קיסרי, ללא עיכובים מיותרים ומבלי להשתהות, שכן כל עיכוב עלול לגרום לסיבוכים ולנזקים בלתי הפיכים כפי שנסביר ונדגים בסקירה שלפניך.

מתי ולמה מפנים לניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי הנו הליך רפואי שבו מיילדים את העובר שלא דרך הנרתיק, אלא באמצעות חתך המבוצע בבטן וברחם האישה ואשר דרכו מוציאים את העובר והשלייה.

אלו הן מספר דוגמאות למקרים בהם רצוי להפנות את היולדת לניתוח קיסרי:

– לידה מוקדמת
– היפרדות שלייה
– חוסר התקדמות בפתיחה (דיסטוציה)
– היעדר יכולת ללחוץ
– דימום מסיבי
– מצוקה עוברית
– לידה קיסרית בעבר
– סיבוכים אחרים בלידה

כאשר מופיעים תסמינים רפואיים המחייבים הפנייה בהולה לביצוע ניתוח קיסרי, חשוב שלא להתעלם מהם ולפעול ללא שיהוי מיותר.

ניסיון החיים מלמד כי במקרים של עיכוב מיותר עלול להגרם נזק בלתי הפיך לאם ו/או לעובר ובין היתר שיתוק מוחין, נכויות שונות ואף מקרים מצערים של מוות.

קראו: האם התקבלה הסכמה מדעת לקשירת חצוצרות לפני ניתוח קיסרי?

עיכוב בהפנייה לניתוח קיסרי: דוגמאות מתביעות שהוגשו

במקרה הראשון, אישה בשבוע ה-29 להריונה פנתה לבית החולים לאחר ירידת מים. בבית החולים, בשעה 20:15 לערך, החלה לסבול מדימום. רק בשעה 21:00 עברה ניתוח קיסרי ונולדה תינוקת הסובלת משיתוק מוחין ופיגור שכלי. בית המשפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל בעבודתו.

בפסק הדין נקבע כי העיכוב בביצוע הניתוח גרם להתגברות הדימום והנכות ממנה סובלת התינוקת כיום הנו גם בשל עיכוב זה.
המדובר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בהליך ע"א 7375/02‏ בית חולים כרמל, חיפה נ' פלוני אשר ניתן במהלך שנת 2005.

בית החולים כרמל, באמצעות עורכי דין שייצגו אותו, הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, אך גם בערכאת הערעור נקבע כי העיכוב בהפנייה לניתוח הקיסרי היה אחת הסיבות המרכזיות לנזק החמור שנגרם לתינוקת.

מקרה לדוגמא: תביעת מיליונים נגד בית החולים קפלן

במקרה אחר, אישה בשבוע ה-40 להריונה הגיעה לבית החולים ובשעה 8:00 בבוקר נמדדה לה פתיחה של 2-3 סנטימטר ולכן נשלחה להסתובב בבית החולים. בשעה 11:30 שבה למדידה נוספת, אז התגלה כי דופק העובר נדם.

האישה הובהלה לחדר הלידה, וילדה עובר מת כאשר חבל הטבור הדוק סביב צווארו וזרועו. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ועלה כי כאשר נשלחה האישה בשעה 8:00 להסתובב עד שהפתיחה תגדל, לא נאמר לה כי עליה לשוב עד לא יאוחר מהשעה 10:00 בבוקר.

נפסק כי לו היה עורך הצוות הרפואי את המדידה והביקורת בפרק הזמן של עד שעתיים הרי שהיה יכול לגלות כי העובר נמצא במצוקה ולהחיש את האישה לביצוע ניתוח קיסרי דחוף. לכן, קיימת רשלנות רפואית חמורה ונפסקו פיצויים בסך מיליוני שקלים. המדובר על פסק דינו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 754/05 פלוני נ' מרכז רפואי שערי צדק.

במקרה נוסף, אישה בשבוע ה-40 להריונה הגיעה לבית החולים הדסה בירושלים עם כאבים בבטן. במהלך האשפוז, בוצע ניטור עוברי שהראה תוצאות שליליות ולימד כי יש צורך דחוף בביצוע ניתוח קיסרי.

האישה ובן זוגה התנגדו במשך כ-40 דקות לביצוע הניתוח עד שהתרצו. לאחר הניתוח הקיסרי נולד תינוק הסובל מפגיעה נוירולוגית רחבה לרבות שיתוק מוחין.

בית המשפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל שכן, קודם לניטור האמור, בוצע עוד ניטור וגם הוא הראה תוצאה שלילית ולימד כי העובר נמצא במצוקה. נפסק כי אילו הצוות היה מתייחס לניטור הראשון באופן הנדרש מרופא סביר, הרי שהיה בכך כדי למנוע את העיכוב בניתוח הקיסרי והנזק החמור שנגרם לתינוק.

המדובר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז בהליך ת"א 35381-07-13‏ ‏פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה אשר ניתן בשנת 2018.

במקרה הרביעי, יולדת בשבוע ה-40 להריונה אושפזה בבית החולים בשל דימום קל. בשעות אחר הצהרים היתה פתיחה מלאה ואולם לא היה בכוחה של האישה ללחוץ והעובר לא יצא החוצה. כעבור כשעתיים נעשו שלוש ניסיונות לחלץ את העובר באמצעות שולפן, כאשר כל הניסיונות כשלו.

קראו עוד בנושא: רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום

לבסוף וכעבור למעלה מארבע שעות מרגע שהיולדת הגיעה לפתיחה מלאה בוצע ניתוח קיסרי ונולד עובר הסובל משיתוק מוחין. בית המשפט פסק כי התנהלות הצוות הרפואי עלתה לכדי רשלנות רפואית והיא היא הסיבה לנזק החמור והבלתי הפיך שנגרם לעובר.

בית המשפט קבע בצורה מפורשת כי העיכוב הממושך עד קבלת ההחלטה לביצוע ניתוח קיסרי היא שגרמה לנזק כאמור. המדובר בפסק דינו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל אשר ניתן במהלך שנת 2015.

עוד בנושא: פיצויים בשל צלקת שנגרמה בעת הלידה

ילדת בניתוח קיסרי ונגרם לעובר נזק?

בכל מקרה של לידת ילד או ילדה עם פגיעה משמעותית, לאחר ניתוח קיסרי ובכל מקרה של ספק מצד ההורים, מומלץ וראוי לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה, על מנת לבדוק ולהעריך את נסיבות הלידה וניתוח הקיסרי.

לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון רב בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בכלל ובמקרים של נזקים לעובר ולאם היולדת, בשל עיכוב בהפניה לניתוח קיסרי בפרט.

אם יש לך ספק לגבי התנהלות אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה, ניתן לפנות ולקבל חוות דעת מקצועית ודיסקרטית.