סיסטיק פיברוזיס או בקיצור CF הנה מחלה תורשתית קשה בעלת השפעות רב מערכתיות של החולה בה, כזאת שניתן ובהחלט צריך לאבחן במסגרת במסגרת הייעוץ הגנטי טרום ההריון ולכל הפחות, במסגרת בדיקות שגרתיות במסגרת מעקב ההריון של האם.
בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט אודות החשיבות הרבה שבאבחון מוקדם של CF ועל מקרה חמור של רשלנות רפואית ותביעת פיצויים שהגישו הורים לילדה שנולדה עם סיסטיק פיברוזיס.
כפי שהסברנו במספר כתבות קודמות, מעקב הריון תקין כולל בין היתר, הפניה של ההורים לעתיד לביצוע בדיקות לאיתור מחלות גנטיות או מומים כלשהם אצל העובר, כגון בדיקות גנטיות, בדיקות אולטרה סאונד, בדיקות מי שפיר ועוד.
אי הפניה לביצוע בדיקות אלו עלול להוות רשלנות רפואית בנסיבות מסויימות.
במסגרת הליך ת"א 54796-03-15 ת"א מ.ז.מ. נ' קופת חולים לאומית אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי זוג הורים ממוצא דרוזי בעקבות לידת ילדה שלוקה במחלה גנטית בשם סיסטיק פיברוזיס, C.F.
המדובר כאמור במחלה גנטית שכיחה יחסית, אשר פוגעת בעיקר בריאות ובלבלב ואשר ניתן לאתר את הנשאות שלה באמצעות בדיקה גנטית פשוטה.
התינוקת נולדה בשנת 2010, התביעה לגביה הוגשה בשנת 2015 וההחלטה בה ניתנה בשנת 2019.
מעשה התביעה וטענות ההגנה
ההורים טענו שרופאי הקופה התרשלו במהלך מעקב ההריון של האם בכך שלא עשו דבר לזיהוי ואבחון מוקדם של המחלה, לא סיפרו להם כלל על המחלה או על הסיכון ללקות בה, ולא יידעו אותם על הבדיקות הקיימות לשם אבחונה.
כתוצאה מכך נשללה מהם ההזדמנות לזהות ולאבחן את המחלה מבעוד מועד במהלך ההריון, לבקש ולבצע הפסקת הריון, ובכך למנוע לידתו של ילד פגוע.
עוד טענו ההורים שהם עצמם לא ידעו על מחלה זו או על הסיכון ללקות בה, אך לו היו מיידעים אותם על כך, הם היו מבצעים כל בדיקה דרושה לשם אבחון בהתאם להנחיות הרופאים, ואם הם גם היו יודעים במהלך ההריון שעתידה להיוולד להם ילדה הלוקה במחלה כה קשה, הם היו פונים בבקשה לאישור הפסקת הריון, שגם צפוי שהיתה מתקבלת.
הקופה טענה שהאם כלל לא היתה במעקב הריון אצלה, אלא בטיפת חלב. בנוסף טענה הקופה שבמועד הרלוונטי לתביעה לא היתה קיימת חובה גילוי וידוע, שחייבה אותם להפנות את ההורים לביצוע בדיקה לאיתור נשאות CF.
הדיון בתביעה והכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את טענת הקופה לפיה מעקב ההריון של האם לא בוצע אצלה וזאת לאור מסמכים רפואיים שהוכיחו שמעקב ההריון שלה התנהל אצל רופא של הקופה, שגם הפנה אותה לביצוע שורת בדיקות לשם כך.
למעשה, בית המשפט נדרש בעיקרו לשאלה האם במועד הרלוונטי לתביעה, היתה כבר קיימת בכלל חובת גילוי ויידוע לגבי הצורך בביצוע בדיקת נשאות CF.
לשם כך ציין בית המשפט את השיקולים שנקבעו לעניין גיבושה של חובת גילוי ויידוע על ידי בית המשפט העליון בהליך ע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית וזאת כמפורט להלן:
1. קיומה של פרקטיקה הנוהגת בטיפול. לשיקול זה אין משקל קונקלוסיבי בכל הנוגע לגילוי וליידוע, אלא הוא נבחן בנפרד: "טיפול לחוד וחובת הגילוי לחוד"
2. שכיחות הסיכון
3. שכיחות הנשאות וחומרת הסיכון
4. זמינות הבדיקה ועלותה
5. תקופתה ומהימנותה של הבדיקה
6. התועלת והסיכונים הכרוכים בבדיקה
7. רצונם של ההורים במידע נוסף או נכונותם לבצע בדיקות נוספות באופן פרטי
8. הנחיות משרד הבריאות והנחיות איגוד הגנטיקאים
עוד בנושא: על היקף האחריות של הרופאים לאבחון מחלות גנטיות
לגבי מחלת CF קיים נייר עמדה של איגוד הגנטיקאים מינואר 2008, בדבר ביצוע סקר לבדיקת נשאות CF באוכלוסייה הערבית במדינת ישראל.
נייר העמדה מציין כי המדובר במחלה קשה אשר מקצרת באופן משמעותי את תוחלת החיים ואיכותם ואשר שכיחות הנשאות שלה בקרב ערביי ישראל הנה כשל כ–2%.
נייר העמדה גם ממליץ על ביצוע סקר לזיהוי נשאות גם בזוגות שאינם בסיכון מוגבר ללידת ילדים החולים במחלה וזאת על מנת לאתר בני זוג שנושאים את המוטציה בגן הרלוונטי למחלה ולאפשר להם לבצע אבחון טרום לידתי למחלה זו.
בנוסף לנייר העמדה הנ"ל, ישנו חוזר 34/2008 של ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות מיולי 2008, אשר מתווה כללים לביצוע בדיקות סקירה באוכלוסייה הכללית לשם גילוי זוגות, ללא סיפור משפחתי של מחלות תורשתיות, על מנת לאתר אצלם נשאות של מחלות תורשתיות מסוכנות, שמובילה לסיכון מוגבר ללידת ילדים עם מחלות אלו.
עוד נקבע בחוזר שיש להציג בפני הפונים את הבדיקות המומלצות על ידי איגוד הגנטיקאים בארץ, הן אלה שכלולות בסל שירותי הבריאות והן אלה שאינן כלולות בו, וכן יש ליידע אותם על קיומן של בדיקות נוספות שאינן כלולות ברשימה זו, ואשר עשויות לגלות מחלות חמורות פחות או נדירות יותר.
ברוח דומה נכתב בנייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מפברואר 2000, שלמרות שאין המלצה לביצוע שגרתי של בדיקות סקר למחלות גנטיות, יש להסביר לנשים את האפשרות לבצע באופן פרטי בדיקות סקר נוספות שאינן כלולות בסל השירותים.
בית המשפט קבע ששילובם של נייר העמדה עם חוזר 34/2008 מספק תמיכה משמעותית לטענות ההורים וכי לכך מצטרפים שיקולים נוספים: מדובר במחלה חמורה, קיימת בדיקה פשוטה, קלה, זמינה, אמינה וללא סיכונים לאיתור נשאות שלה, וככל שנדרש תשלום עבורה במועד הרלבנטי, אזי גם מדובר בעלות זולה של מעט יותר מ-100 ₪.
מדובר גם בבדיקה בעלת תועלת גבוהה, שכן היא מאפשרת, אם מתברר שהורי העובר נשאים, לקבל החלטה מושכלת האם לפנות לוועדה להפסקת הריון בבקשה להפסיק את ההריון.
בהסתמך על מסמכים נוספים שפורסמו על ידי משרד הבריאות, לרבות חוזר 32/2008 של משרד הבריאות מיום 7.7.2008 אשר קבע שהבדיקה לנשאות מחלת סיסטיק פיברוזיס תוכלל בסל הבריאות החל מיום 10.7.2008 לגבי אוכלוסיה בסיכון, אך גם קבע שמדובר במחלה המומלצת לבדיקה "למרבית האוכלוסייה", ללא אבחנה בין יהודים, ערבים ודרוזים, הגיע בית המשפט למסקנה לפיה במועד הרלוונטי לתביעה כבר התגבשה חובת גילוי ויידוע לעניין ביצוע הבדיקה, וזאת למרות שהסיכון לנשאות המחלה בקרב העדה הדרוזית הנו נמוך.
בהמשך לכך קבע בית המשפט שהקופה הפרה חובה זו, מאחר והיא לא יידעה את ההורים לגבי הסיכון לנשאות המחלה ולא הפנתה אותם לביצוע בדיקת נשאות שלה.
עוד נקבע שלו הם היו מיודעים לגביה, הם היו מבצעים אותה, כך שניתן היה לגלות את הנשאות של המחלה אצלם, לבצע את הבדיקות הנדרשות לאיתור המחלה בעובר, ולפנות לוועדה להפסקת היריון באופן שהיה מביא לסיומו.
לפיכך גם נקבע שעל הצדדים להגיש לבית המשפט תחשיבי נזק וזאת על מנת לאמוד את שיעור הפיצויים המגיע בגין לידת הילדה שלוקה במחלה עקב הפרת חובה זו.
עוד בנושא: אי הפניה לייעוץ ובדיקות גנטיות כעילה לתביעה
נולד/ה ילד/ה עם סיסטיק פיברוזיס?
נכון למועד כתיבת שורות אלו אין כל סיבה ללידת ילד או ילדה הלוקים במחלה הקשה, מבלי שהרופאים אבחנו מבעוד מועד נשאות של הגן הבעייתי בעובר ויידעו את ההורים לגבי הסיכונים הכרוכים בלידת ילד/ה הלוקה במחלה הקשה.
בכל מקרה של טעות באבחון או או מסירת מידע להורים לגבי הסיכויים והסיכונים ללידת ילד/ה חולה, יהווה סיבה להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית בכל מקרה של לידת ילד/ה חולה.
אם לך או למי מבני המשפחה נולד ילד/ה חולה בסיסטיק פיברוזיס, ניתן וראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, לצורך בחינת הנסיבות והאפשרות להגיש תביעה כנגד קופת החולים והרופא האחראי על מעקב ההריון של האם.
