טיפול רשלני בתשניק לידתי: הפיצויים

תשניק בלידה הנו סיבוך רפואי חמור שנגרם לעובר במהלך הלידה עקב הפרעה באספקת החמצן שמגיע.

מדובר בסיבוך מסוכן מאד, שעלול לגרום לנזקים קשים ביותר במידה והרך הנולד לא יזכה לטיפול רפואי מהיר, מיומן ומקצועי, כפי שמצופה מאנשי הצוות הרפואי בכל חדר לידה.

במקרים של תשניק לידתי חמור עלולים להיגרם נזקים כגון שיתוק מוחין, בעיות נוירולוגיות, פגיעות בתפקוד המוטורי, פיגור שכלי ופגיעה רב מערכתית, כאשר במקרים חמורים במיוחד התשניק אף עלול להוביל למותו של העובר בזמן הלידה או בסמוך לאחריה.

ישנם גורמים ומצבים רפואיים שונים שמעלים את הסיכון לתשניק בלידה, כגון סכרת הריון של היולדת או לחץ דם נמוך ממנו היא סובלת, היפרדות השליה, כריכת חבל הטבור סביב העובר ועוד.

תהא אשר תהא הסיבה שגרמה להיווצרות תשניק הלידה, חשוב מאד ואף קריטי לאבחן את היווצרותו בהקדם האפשרי, בהתאם לסימפטומים שלרוב כרוכים במצוקה עוברית מובהקת, ולחלץ בדחיפות את העובר מהרחם, לרוב באמצעות ניתוח קיסרי דחוף ובכדי למנוע ככל הניתן את גרימת הנזקים לעובר עקב הפגיעה באספקת החמצן.

סימפטומים הניתנים לאבחון בסמוך למועד הלידה כוללים בעיקר שינויים בדופק הלב של העובר בעודו ברחם הניתנים לאיתור באמצעות מוניטור עוברי.

לאחר הלידה, הסימפטומים יתבטאו אצל היילוד בצבע חיוור, אפטיות, דופק איטי ולחץ דם נמוך ועוד.

כאמור, כל עיכוב באבחון התשניק במהלך הלידה מעכב בהכרח את הענקת הטיפול הרפואי הדחוף לרך הנולד ובכך מגדיל את הסיכויים לגרימת נזקים קשים ובלתי הפיכים.

לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט בעשרות תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל טיפול רשלני במקרה של תשניק לידתי, מקרים קשים שבהם הרופאים טעו והתרשלו ובכך גרמו לנזקים קשים מאד לתינוק/ת ולבני המשפחה.

חשוב לזכור כי בכל מקרה של סיבוך במהלך הלידה ובאם נגרמו לתינוק/ת נזקים כלשהם, שלעיתים מתבררים רק בחלוף שנים מהלידה, חשוב לפנות להתייעצות אישית עם עו"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק ולברר את נסיבות ההריון והלידה ולהבין האם הרופאים התרשלו במילוי תפקידם והם שאחראיים לנזק שנגרם.

לפניך מספר דוגמאות מתוף פסיקות בית המשפט בתביעות פיצויים שהוגשו בשל התנהלות רשלנית בטיפול בתשניק לידתי.

רשלנות שגרמה לתשניק בלידה עקב ניהול לידה כושל

במסגרת הדיון בהליך ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל נדונה תביעה שעסקה בניהול רשלני של לידה ממושכת בבית החולים שיבא בשנת 1998, שבסופה נולד התינוק כשהוא סובל מתשניק בלידה, אשר גרם לו לשיתוק מוחין ופיגור שכלי.

תיק זה עסק בתינוק בעל משקל גבוה של 4.750 ק"ג. בשל משקלו הגבוה, החליט צוות בית החולים ליילדו מלכתחילה באמצעות לידה מכשירנית במקום בניתוח קיסרי, כפי שהיה עליו לעשות במקרה כזה.

בתחילה ניסה הצוות הרפואי ליילד את התינוק באמצעות לידת מלקחיים, שלא צלחה, לאחר מכן באמצעות ואקום, שגם הוא לא צלח, ורק לאחר מכן הוחלט ליילדו באמצעות ניתוח קיסרי.

למרבה הצער, בכך לא תמו יסוריהם של התינוק ואמו, מאחר שהצוות הרפואי לא הצליח לחלץ את התינוק גם במהלך הניתוח הקיסרי ועל כן הוא יילד אותו לבסוף באמצעות דחיפתו החוצה דרך תעלת הלידה של אמו.

למרבה הצער, בשלב זה התינוק נולד כשהוא סובל מתשניק בלידה ומאוחר יותר הוא אובחן עם שיתוק מוחין בכל גפיו ופיגור שכלי.

בית המשפט קבע שהצוות הרפואי של בית החולים ביצע שורה של מחדלים רשלניים לכל אורך הלידה, שגרמו להתמשכות ארוכה ומיותרת של הלידה, דבר שגרם להיווצרות התשניק והנזק המוחי בגינו.

מחדלים אלו התבטאו  בכך שהצוות הרפואי לא שקל ליילד את התינוק מלכתחילה בניתוח קיסרי בשל משקלו הגבוה, אלא בחר במקום זאת ליילד את התינוק באמצעות לידת מלקחיים, למרות שהיא נחשבת ללידה מסוכנת, ואם לא די בכך, הוא גם בחר להמשיך וליילדו באמצעות ואקום, למרות שלידת המלקחיים נכשלה, ורק כאשר גם הליך הואקום נכשל, הוא החליט ליילד את התינוק בניתוח קיסרי באיחור ניכר.

מחדלים אלו גרמו לדחיה משמעותית של כל סיום תהליך הלידה וליצירת התשניק, ולנזק החמור שנגרם לתינוק בעטיו.

בהתאם לכך פסק בית המשפט פיצויים בסך של כ-4,000,000 מיליון ₪, לפני ניכויים ובצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

רשלנות שגרמה לתשניק בלידה עקב איחור בביצוע ניתוח קיסרי

במסגרת הליך ת"א 35381-07-13 נ.א.מ. נ' הסתדרות מדיצינית הדסה נדונה תביעת רשלנות רפואית שעסקה אף היא בתינוק בעל משקל גבוה, מעל 5 ק"ג, שנולד כשהוא סובל מתשניק ופגיעה רב מערכתית.

תיק זה עסק בתינוק שנולד בשנת 2011 לזוג הורים חרדים. אמו של התינוק היתה בת 20 במועד לידתו.

במהלך ההריון האם לא טרחה לעשות מעקב הריון ולא ביצעה אף את הבדיקות הבסיסיות, למעט מספר פעמים בהם היא הגיעה לבית החולים הדסה כשלא חשה בטוב, אז גם עלה החשד שמדובר בתינוק בעל משקל גבוה.

כאשר הגיע מועד הלידה, חוברה האם למוניטור שהראה תוצאות לא תקינות, אולם הצוות הרפואי לא עשה דבר בעניין זה וניתק את האם מהמוניטור.

כעבור 3/4 שעה שוב חוברה האם למוניטור, שהפעם כבר הראה תוצאות חריגות וחמורות בהרבה, ועל כן הצוות הרפואי המליץ לאם לעבור ניתוח קיסרי בדחיפות.

אולם, ההורים סירבו בתחילה לבצע את הניתוח, ורק לאחר שהם התייעצו עם רב, הם הסכימו לעבור את הניתוח, וזאת כעבור 40 דקות.

בשלב זה התינוק חולץ מהרחם כשהוא סובל מתשניק, ובהמשך הוא אובחן כנכה בשיעור של 100% בגין שיתוק מוחין, פיגור שכלי קשה ואפילפסיה.

הוריו של התינוק הגישו תביעה כנגד בית החולים בטענה שהניתוח הקיסרי בוצע באיחור ניכר מאחר שהצוות הרפואי התעלם ממצוקת התינוק שהתבטאה כבר בניטור הראשון שלו, וכי אם הניתוח הקיסרי היה מבוצע בהקדם, התינוק היה מחולץ מהרחם עוד לפני שהיה נגרם לו תשניק.

בית החולים התגונן כצפוי בטענה שהאיחור בביצוע הניתוח נבע מהתנגדות ההורים לבצעו בזמן, ולכן יש להטיל את האחריות על כך על ההורים.

בית המשפט קבע ששני הצדדים נושאים יחדיו באחריות לאיחור בביצוע הניתוח וזאת שווה בשווה. שכן, מצד אחד, בית החולים כשל בהתעלמותו מתוצאות הניטור הראשון, מאחר שהמיילדת שטיפלה באם היתה צריכה כבר באותו שלב לדווח על כך לרופא בכיר, מה שלא נעשה על ידה וגרם לבזבוז זמן יקר שהגביר את מצוקת התינוק.

מצד שני, גם ההורים עצמם עיכבו שלא לצורך את הניתוח הקיסרי מאחר שהם סירבו בתחילה לבצעו וזאת במשך 40 דקות.

בהמשך לכך קבע בית המשפט שהנזק שנגרם לתינוק עומד על סך של כ-6 מיליון ₪, מתוכו על בית החולים לשלם להורים חצי בלבד, בסך של כ-3 מיליון ₪, בניכוי מחצית תגמולי הביטוח הלאומי ובצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.