למרבה הצער, גם נכון לשנת 2021 ישנם הרבה יותר מדי מקרים שבהם הרופאים שלנו מתרשלים באבחון מחלות קשות, כדוגמאת מחלת הסרטן הארורה.
כפי שציינו בסקירות קודמות, לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן יש השפעה ניכרת על סיכויי ההחלמה של החולה, כאשר במקרים מסויימים שבהם המחלה אובחנה רק באיחור ניכר מאד, החולה יכול לאבד את סיכויי ההחלמה לחלוטין.
בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט על מקרה שבו מחלת סרטן בבלוטת התימוס של אדם אובחנה באיחור משמעותי, רק בשל רשלנות רפואית חמורה, מה שהוביל לפסיקת פיצויי עתק במסגרת תביעה שהגיש.
בית המשפט המחוזי במחוז מרכז חייב את חברת החשמל ומכון רנטגן בשם ממוגרף לשלם לעובד חברת החשמל פיצוי בסך של מעל מיליון ₪ בשל אבחון מאוחר של סרטן בבלוטת התימוס בה לקה.
כך נקבע במסגרת פסק הדין הארוך והמפורט בהליך ת"א 4364-02-14 ב.מ. נ חברת החשמל לישראל.
הסרטן אובחן באיחור והחולה הגיש תביעת פיצויים!
תיק זה עסק בתובע יליד שנת 1955, שעבד בחברת תחנת הכח הפחמית בחדרה של חברת החשמל במשך 35 שנה, בין 1980–2015 ונאלץ לצאת לפנסיה מוקדמת עקב מחלתו.
בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה שחלות על מקומות עבודה שכרוכים בחשיפה לאבק מזיק, הופנה התובע על ידי חברת החשמל מעת לעת לביצוע בדיקות סקר תקופתיות, שכללו צילום חזה וזאת כדי לאתר ממצאים למחלת ריאות שנוצרה עקב חשיפה לאבק מזיק.
במסגרת הבדיקות הללו בוצע לתובע במהלך חודש דצמבר 2011, בהיותו בן 56, צילום חזה במכון רנטגן בחדרה בשם ממוגרף.
צילום החזה העלה שקיימת הגבהה מעל הסרעפת של התובע, אולם הפיענוח שלו על ידי מכון הרנטגן ייחס אותה לגזים במעי הגס של התובע ומבלי להמליץ על המשך בירור מכל סוג שהוא!
לאחר ביצוע הצילום, העביר מכון הרנטגן את הצילום עם הפיענוח שלו לחברת החשמל, שנהגה אף היא לפענח את צילומי החזה של עובדיה וזאת באמצעות רופא מטעמה.
אולם, רק כעבור כשנה, במהלך חודש נובמבר 2012, מסרה חברת החשמל לתובע פיענוח של הצילום שנעשה על ידי הרופא מטעמה, בו נקבע שההגבהה מעל הסרעפת הנה חשודה, מאחר שהיא לא נראתה בצילום החזה שנערך לתובע חודשיים לפני כן ועל כן היא מחייבת המשך בירור רפואי.
התובע החל בביצוע בירור רפואי, שגילה שהוא סובל מגידול נדיר בבלוטת התימוס, אם כי יובהר שגידול זה אינו קשור לאבק מזיק או לתנאי עבודתו של התובע.
עוד בנושא: איחור באבחון מחלת סרטן העור
כתב התביעה וכתב ההגנה: טענות הצדדים
התובע הגיש תביעה כנגד חברת החשמל ומכון הרנטגן בטענה שעקב האיחור של שנה באבחון מחלתו, הגידול החמיר והתפשט בגופו, הוא איבד את סיכוייו להחלים ותוחלת חייו קוצרה באופן משמעותי.
חברת החשמל נימקה את האיחור במסירת פיענוח הצילום על ידה לתובע, בכך שהיא פנתה כבר בתחילת שנת 2012 לרופא חיצוני לצורך ביצוע פיענוח הצילום, אולם אותו רופא חלה ונפטר ועקב כך היא נאלצה למסור את הפיענוח יותר מאוחר לרופא אחר.
לדבריה, מחלת הרופא ופטירתו מהווים כח עליון שאין לה שליטה עליו.
בנוסף טענה החברה שהיא בכלל לא הייתה חייבת לאבחן את המחלה מאחר שמדובר במחלה שלא קשורה לתנאי עבודתו של התובע או לחשיפתו לאבק מזיק.
מכון הרנטגן טען שהוא העביר את הצילום לחברת החשמל מייד לאחר ביצועו, כך שאין לו כל אחריות לאיחור במסירת תוצאותיו על ידי חברת החשמל לתובע.
הן מכון הרנטגן והן חברת החשמל נושאים באחריות
בית המשפט קבע שהן חברת החשמל והן מכון הרנטגן התרשלו לגבי האיחור באבחון מחלת הסרטן של התובע.
לגבי מכון הרנטגן, קבע בית המשפט שפיענוח הצילום שנעשה על ידו היה רשלני, מאחר שהוא נעשה ללא השוואה לצילום הקודם של התובע ותוך ייחוס הממצא של הרמת הסרעפת לגזים במעי הגס מבלי להמליץ על המשך בירור.
לגבי חברת החשמל, קבע בית המשפט שהיא התרשלה בפיענוח צילום החזה והעברתו לתובע רק כעבור כשנה, מאחר שמדובר באיחור בלתי סביר גם בהתחשב במחלתו ופטירתו של הרופא הראשון שאליו פנתה.
לאחר שהתברר לחברה שאותו רופא חלה ואינו יכול לפענח את הצילום, היה עליה לפנות בהקדם לרופא אחר ולא להתעכב בעניין זה במשך זמן כה רב.
בית המשפט גם דחה את טענת חברת החשמל לפיה לא היה מחובתה לגלות כלל את מחלת התובע מאחר שהיא לא נבעה מתנאי עבודתו.
בית המשפט קבע שהפניית התובע לביצוע בדיקות רפואיות לפי תקנות הבטיחות בעבודה מחייבת את חברת החשמל למסור לתובע תוך זמן סביר את כל תוצאות הבדיקות החריגות שמחייבות המשך בירור וטיפול, וזאת גם כשהן לא קשורות לעניין מחלת מקצוע שנגרמה עקב תנאי מקום העבודה.
יחד עם זאת, בית המשפט ייחס לחברת החשמל 75% מהאחריות לאיחור באבחון מחלת התובע, ורק 25% ממנה למכון הרנטגן, מאחר שמכון הרנטגן לא ידע וגם לא היה צריך לדעת על האיחור בהעברת פיענוח הצילום על ידי חברת החשמל לתובע.
בהמשך קבע בית המשפט כי האיחור באבחון מחלת הסרטן של התובע הקטין באופן משמעותי את סיכויי החלמתו, וזאת לאחר שהוא קיבל את חוות הדעת הרפואית מטעם התובע בעניין זה.
בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה ופסק לתובע פיצויים בשל רשלנות רפואית בסך כולל של 2,570,000 ₪, שלאחר ניכויי המל"ל הועמדו על סך של 1,041,224 ₪.
בנוסף נפסקו לזכותו של התובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
קריאה נוספת: איחור באבחון סרטן צוואר הרחם