ע.ז. היתה ספורטאית לאחר שיחרורה מצה"ל, אשר ליוותה את סבתה להתיעצות אורטופדית. במהלך ליוויה את הסבתא, סיפרה לרופא המטפל כי מפעם לפעם היא חשה בכאבי גב אשר מונעים ממנה פעילות ספורטיבית כפי שהיתה רגילה אליה. כמוצא שלל רב המליץ הרופא האורטופד על ניתוח קיבוע עמוד שדרה, אשר לאחריו, כך הבטיח, תוכל לחזור לפעילות מלאה כבימים ימימה.

ע.ז. סמכה על דבריו של הרופא, והחליטה כי תבצע את הפרוצדורה הפשוטה שהובטחה לה. ע.ז. הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח לאחר נטילת שני כדורי טשטוש וכשהיא בחלוק חדר ניתוח. לאחר שני ניתוחים קשים, הזרקות לשיכוך כאבים ותקופת סבל קשה ביותר- נותרה התובעת עם נכות נפשית קשה ופגיעה אורטופדית ועצבית קשה ביותר.

המומחה הרפואי אשר חווד דעתו צורפה לכתב התביעה קובע:

" במילים אחרות – מצבה היום הוא תוצאה של כשל בטיפול הכירורגי שניתן לה מבלי שקיימת הוכחה כי השלכותיו של טיפול זה הוסברו לה לפני ההתערבות הכירורגית וכמו כן אין הוכחה כי נעשה ניסיון מעמיק לאבחן את סיבת ומיקום כאבי הגב ולטפל בה בהתאם.."

המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטרי קבע:

" לע. לא היו כל תלונות או בעיות נפשיות עובר לניתוח המדובר. נהפוך הוא – היא היתה אדם שלם ובטוח בעצמו,  המתפקד היטב בכל תחומי החיים. משום כך, אני קובע כי כל נכותה הנפשית כיום נובעת מן הניתוח שעברה בחודש דצמבר 2005.

ברצוני לחזור ולהדגיש כי אין מדובר בנכות "רגילה", בנערה "רגילה". מתקיימת כאן תסמונת אשר מכונה על ידי "תסמונת שמשון". נערה, שכל חייה עסקה בספורט וטיפוח הגוף, עיסוקים שהיוו את עמוד השדרה של הווייתה, של הביטחון העצמי שלה, ושל תחושת ה WELL BEING  שלה,  והיוו בעצם חוויה מרפאת עבורה. הפגימה והנכות הגופנית נתפסת על ידה כבלתי נסבלת, בלתי אפשרית לעיכול. היא צריכה לבנות את חייה מחדש, סביב תכנים שונים לחלוטין, אל תוכניות שונות לחלוטין. כל חייה התרגלה להתמודד דרך הגוף, וכעת זקוקה להליך שיקומי שבו לתודעה, ליכולת המילולית והרגשית, יש משקל מכריע, אולם הללו אינם מפותחים אצלה, שכן מעולם לא נזקקה להם. למעשה, היא צריכה היום, כאישה בודדה בת 26, ללמוד שפה חדשה, סגנון התנהגות חדש, וליצור לעצמה עולם ריגשי חדש."

תביעתה של ע.ז. הוגשה בביהמ"ש המחוזי בירושלים והיא פוצתה במיליוני שקלים בגין נזקיה הקשים.