תביעת פיצויים בשל נזקי גוף נגד המדינה

ככלל, ניתן להגיש תביעות נזיקין, לרבות תביעות בגין נזקי גוף חמורים, גם כנגד המדינה.

כלומר, ככל שהמדינה וכל מי שפועל מטעם המדינה פעלו באופן רשלני וגרמו נזק, לרבות נזקי גוף חמורים, אזי הניזוק רשאי להגיש תביעת נזיקין כנגד המדינה ובמסגרתה לדרוש פיצויים בגין הנזק שנגרם לו, וזאת כשם שניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד כל גורם פרטי בהתאם לפקודת הנזיקין. 

תביעה כנגד המדינה יכולה להיות מוגשת כנגד כל מוסדות המדינה, רשויות המדינה, גופים ממשלתיים וכל מי שפועל מטעם גופים אלו. למשל: כל משרדי הממשלה, צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, לשכת ההוצאה לפועל ועוד.

מדובר לדוגמא במקרים בהם מוגשת תביעה כנגד המשטרה במקרים בהם היא יכלה למנוע פגיעה קשה באדם  כלשהו שאויים על ידי גורם אחר ועם זאת היא לא פעלה כנדרש בעניין זה, או תביעה שמוגשת כנגד משרד הביטחון להכרה בנכות וקבלת תגמולים.

בפסיקה נקבע שהטלת האחריות בנזיקין גם על המדינה מעוגנת בהשקפה לפיה לא קיים שוני בין המדינה לבין אזרח רגיל, כך שגם על המדינה לנהוג בזהירות ובהיעדר רשלנות.

לפיכך, אם המדינה, באמצעות אחד משלוחיה או מבצעי סמכויותיה, גרמה ברשלנות לנזקים לאדם כלשהו, אין כל סיבה שהוא יישאר ללא פיצוי רק משום שגורם הנזק היה המדינה ולא אדם פרטי, וזאת מאחר שמדובר בתוצאה שאינה שוויונית ואינה צודקת, כך נקבע בפסק הדין המעניין בהליך ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי.

עוד נקבע בפסיקה כי כל רשויות המדינה חבות בחובת זהירות כלפי הציבור בעת ביצוע רשלני של סמכות שניתנה להם כדין, וזאת הן כאחריות ישירה לפעולת האורגנים שלה והן לפי דיני האחריות השילוחית בתוקף היותה המדינה שולחתם של עובדיה, כך נקבע בין השאר בפסק הדין החשוב בהליך ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל.

בעל הסמכות השלטונית חב חובת זהירות בהפעלתה, במיוחד במקום שבו השליטה על מהלך האירועים ועל נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים נמצאת בידיו, כך נקבע בפסק הדין בהליך ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי.

המקור החוקי להגשת תביעות נזיקין נגד המדינה

המקור החוקי להגשת תביעות הנזיקין כנגד המדינה מצוי בפקודת הנזיקין, שמסדירה את סוגיית תביעות הנזיקין באופן כללי, ובחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, שמטפל בסוגיה הספציפית של הגשת תביעות נזיקין כנגד המדינה.

סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים קובע כי "דין המדינה, לענין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד, פרט לאמור להלן בחוק זה".

במילים אחרות, סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים קובע באופן כללי כי למדינה יש אחריות לגבי מעשי נזיקין שנגרמו על ידה או על ידי מי מטעמה, פרט לסייגים שמפורטים בחוק זה ואשר יפורטו בהמשך הדברים להלן.

כך לדוגמא, במסגרת הליך ת.א. 787/99 ארי כץ נגד עיריית הרצליה ומדינת ישראל נקבע שהמדינה ועיריית הרצליה ישלמו פיצויים בסך של 8 מליון ₪ לאדם שנפגע קשות במהלך רחצה בחוף הרצליה וזאת מאחר שהן ידעו על הימצאותם של סלעים וזרמים מסוכנים בחוף, ואף על פי כן העיריה לא דאגה להסיר את הסלעים המסוכנים, ואילו המדינה לא פיקחה שהדבר יבוצע.

במסגרת הליך ת"א 9401/07 דן יוסף נגד מדינת ישראל נדונה תביעת נזיקין שהוגשה כנגד המדינה, משרד המשפטים, שב"ס ומשטרת ישראל, בעילה של כליאת שווא בבית המעצר באבו כביר.

התובע דרש פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעת שנכלא ולאחר שלא ננקטו באמצעי זהירות סבירים למניעת החרפה במצבו הרפואי.

תיק זה עסק בתובע שסבל ממחלת סוכרת ושלל בעיות רפואיות קשות נוספות, בגינן אף הוכר כנכה 100%.

במסגרת הליך גירושים חריף שהתנהל בינו לבין גרושתו, הוציאה גרושתו צו מאסר נגדו בגין אי תשלום חוב מזונות, אולם הצו בוטל נוכח הליכי פשיטת רגל אליהם נקלע התובע.

ברם, למרות ביטול צו המאסר, התובע נעצר על ידי גורמי לשכת ההוצאה לפועל ונכלא בבית המעצר באבו כביר למשך 10 ימים.

התובע טען שהוא הוחזק בבית המעצר בתנאים סניטאריים קשים שגרמו לזיהום קשה בכף רגלו, אולם בית המשפט דחה טענה זו בקובעו שאין מקום להטיל על המדינה את האחריות לזיהום וזאת בשל היעדר קשר סיבתי בין תנאי מאסרו לבין הזיהום שנמצא ברגלו.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע שביצוע צו המאסר למרות שהוא בוטל מהווה רשלנות רבתי ולכן התובע זכאי לפיצוי בגין מאסר השווא בסך של 40,000 ₪.

סייגים לאחריות המדינה בגין מעשי נזיקין

חוק הנזיקים האזרחיים מפרט מספר סייגים בכל הנוגע לאחריות המדינה למעשי נזיקין שנגרמים על ידה, ולאפשרות להגיש נגדה תביעות נזקין בגינם.

סעיף 3 לחוק קובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה".

כלומר, סעיף זה קובע כי למדינה אין אחריות על נזק שנגרם על ידה במסגרת פעילות חוקית שלה, אולם יש לה אחריות במידה והיא פעלה ברשלנות.

לפיכך, אם המשטרה ביצעה באופן רשלני את חובתה החוקית, או לא ביצעה כלל את חובתה החוקית, ובאופן המהווה מחדל ועקב כך נגרם נזק למישהו, לרבות נזק פיזי לגופו, ניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין כנגד המדינה בגין כך.

סעיף 5 לחוק קובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל".

ההגדרה של "פעולה מלחמתית" בסעיף 1 לחוק הנה הגדרה רחבה, שכוללת "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה".

סעיף 5א לחוק מגדיר את אחריות המדינה למקרי נזיקין שאירעו בגלל פעולות כוחות הביטחון באיזור יו"ש ועזה, ובין היתר קובע תקופת התיישנות של שנתיים מיום מעשה הנזיקין, שניתנת להארכה בנסיבות מסויימות.

סעיף 7 לחוק קובע שהמדינה פטורה מאחריות בנזיקין על מות חייל בתקופת שירותו הצבאי, אם כי הוא מפנה לצורך זה את התובעים לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, שמסדיר את נושא נזקי הגוף הנגרמים בתקופת השירות הצבאי.

נפגעת? נפצעת? נגרמו לך נזקי גוף קשים?

זה בדיוק הזמן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורכת הדין אדרה רוט, העוסקת מזה שנים רבות בייצוג נפגעי גוף בתביעות פיצויים מורכבות, בין השאר כנגד מדינת ישראל והרשויות השונות שפועלות בשמה ומטעמה.

לפני שמקבלים החלטה על הגשת תביעה, חשוב לבחון לעומק את מכלול הנסיבות שהובילו וגרמו לפגיעתך כמו גם להעריך את היקף הנזק שנגרם לך בשל הפגיעה.

הגשת תביעת פיצויים בעילה נזיקית כנגד אחת או יותר מרשויות המדינה מחייבת ידע מוקדם וניסיון ספציפי, ולכן חשוב לפנות לעו"ד מנוסה בתחום.