היקף האחריות לאבחון מחלות גנטיות

בכל שנה מוגשות בישראל כ-150 תביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית, בשל טעויות חמורות של אנשי הצוות הרפואי, שלא אבחנו מחלה גנטית תורשתית במהלך הבדיקות הגנטיות שלפני ובמהלך ההריון.

רשלנות שהובילה ללידת צאצא הסובל ממחלה גנטית קשה וחשוכת מרפא.

עורכת הדין אדרה רוט מייצגת תובעים, הורים לילדים, במספר תביעות גדולות שהוגשו לאחר לידת ילד הלוקה במחלה גנטית, מבלי שההורים קיבלו כל התראה על כך, בשל אי ביצוע בדיקות גנטיות נדרשות ובשל טעות באבחון ממצאי הבדיקות כאמור, מקום בו על הרופאים היתה אחריות מלאה לאבחון המחלה לפני ההריון ולכל הפחות, במהלך ההריון.

בסקירה שלפניך נסביר על היקף האחריות של אנשי הצוות הרפואי, הרופאים המלווים את ההורים לעתיד בקופת חולים ובעת מעקב ההריון, לשלוח את ההורים לבדיקות, לקבלת ייעוץ גנטי מפורט ולאבחון מוקדם של מחלות גנטיות תורשתיות.

נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הלוקה במחלה גנטית, כדאי ומומלץ לפנות להתייעצות אישית עם עורכת הדין אדרה רוט, על מנת לבחון את נסיבות המקרה לפרטיו, שאז ניתן יהיה להבין האם קיימת אחריות משפטית לרופאים שליווי את ההריון והאם הם התרשלו במילוי תפקידם.

האחריות המלאה לאבחון מחלות גנטיות מוטלת על הרופאים המטפלים באישה לפני ההריון במסגרת קופת חולים ובכל מסגרת פרטית בה היא מטופלת.

בהמשך, לאחר הכניסה להריון אותה אחריות חלה על הרופא המלווה את מעקב ההריון של האם וכן על היועצים הגנטיים האמונים על ביצוע הבדיקות הגנטיות עצמן.

את המחלות הגנטיות מאבחנים על פי רוב באמצעות בדיקת דם פשוטה, אותה ניתן לפענח במספר שיטות מתקדמות. דגימת הדם נשלחת למכון אשר מנתח את מבנה ה-DNA ומגלה האם קיימים גנים פגומים אשר צריכים לעורר אצל הרופאים חשש לקיום מחלה גנטית כלשהי.

על אף שהמדובר בדגימת דם שגרתית ובבדיקות נפוצות מאד, מציאות חיים מלמדת כי ישנן לא מעט טעויות באבחון תוצאות הבדיקה ולעיתים, ההורים כלל לא נשלחים לביצוע הבדיקות הנדרשות לפני ובמהלך ההריון.

אי ביצעו בדיקות גנטיות או אבחון שגוי של תוצאותיהן עלולים להוביל ללידת צאצא הסובל ממחלה גנטית ומומים קשים, אשר במרבית המקרים אינם ניתנים לריפוי ופוגעים קשות באיכות חייו של הילד ובני משפחתו.

חשוב להבין כי האחריות המוטלת על הרופאים המלווים את ההריון הנה אחריות נרחבת ביותר.

דבר ראשון, עליהם להפנות לבדיקות גנטיות נדרשות ולפענח את תוצאות הבדיקות בקפדנות. בהתאם לתוצאות הבדיקות ובמקרה של ממצא בעייתי, שעלול להצביע על מחלה גנטית בעובר, יש להפנות לביצוע בדיקות נוספות לפני ובמהלך ההריון.

דבר שני, חלה על הרופאים אחריות לעדכן וליידע את ההורים לגבי הסיכונים והסיכויים ללידת צאצא הלוקה במחלה גנטית, בכל מקרה של ממצא בעייתי שעולה בבדיקות הגנטיות לפני ובמהלך ההריון.

המדובר על אחריות במסגרתה יש להסביר להורים בפרטי פרטים את הסיכויים והסיכונים הצפויים, להמליץ על בדיקות גנטיות נוספות שניתן לבצע (גם אם המדובר על בדיקות חדשניות שאינן במסגרת סל הבריאות) וליידע אותם לגבי המשמעות של לידת צאצא הלוקה במחלה גנטית.

חשוב מאד שבכל שלב, ההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת במידע מלא, לגבי המשך ההריון או הפסקתו, בשל ממצאי הבדיקות הגנטיות.

מכאן שכל טעות באבחון תוצאות הבדיקות עלולה להוביל למצב שבו ההורים ימשיכו בהריון מבלי שהם כלל מודעים לעובדה שקיים סיכוי סביר שהעובר יסבול מיד לאחר הלידה ולאורך כל חייו ממחלה גנטית קשה.

נציין עוד כי לאורך השנים הוגשו בישראל תביעות עתק בשל רשלנות רפואית באבחון גנטי, במקרים בהם הרופאים הפרו את אחריותם הנרחבת לבדוק, לאבחן וליידע את ההורים לגבי העובדה שהעובר שברחם אמו יסבול כל חייו ממגבלות ונכות קשה ביותר, בשל מחלה גנטית חשוכת מרפא.

דוגמאות מתוך פסקי דין

במקרה הראשון, אישה פנתה בטרם נישואיה לאבחון גנטי וזאת במטרה לדעת האם מחלה תורשתית מסוג הנטר עשויה לפגוע בצאצאיה. היועצת הגנטית ערכה בדיקות רשלניות ומסרה תשובה שלילית לאישה.

על סמך זאת, האישה ילדה תינוק ולאחר הלידה התגלה כי התינוק סובל מהמחלה הגנטית הקשה. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ופסק כי היועצת הגנטית התרשלה בעבודתה, שכן היה מצופה מהיועצת הגנטית כי תבצע בדיקה ראויה ושתהיה זהירה במידת סבירות מקצועית בהסקת המסקנות.

המדובר על פסק דינו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 518/82 רינה זייצוב נ' שאול כץ ואח'.

במקרה אחר, אישה שהיתה בהריון עם תאומים פנתה לאבחון גנטי וזאת לאחר שהבת הבכורה שלה נולדה עם ליקוי מוחי קשה.

המכון ערך בדיקות גנטיות ורשם כי התוצאות תקינות אך הוסיף הערה ולפיה קיים חשש של 25% לקיומה של מחלה גנטית ממנה סובלת הבת. על פי נוהל פנימי במכון, מקום בו תוצאות אבחון גנטי תקינות, אלו נשלחות בדואר וכך עשה גם במקרה זה.

האישה קיבלה את המכתב לפיו התוצאות תקינות, המשיכה בהריון והוא הסתיים בלידת תאומים הסובלים מליקוי מוחי גנטי קשה. בית המשפט פסק כי המכון התרשל בעבודתו, שכן היתה מוטלת עליו החובה לזמן את האישה לשיחה ובמהלכה להסביר את תוצאות הבדיקות.

עוד פסק בית המשפט כי לא ניתן לצפות מאדם חסר השכלה רפואית לנתח מסמכים רפואיים מורכבים ובייחוד שעה שהבדיקות לא היו תקינות, שכן לא ייתכן כי סיכוי של 25% לקיומה של מחלה גנטית משמעו כי הבדיקות היו תקינות.

חובה דומה הוטלה גם על הרופא המטפל של האישה, זאת שעה שהעתק המכתב נשלח גם לרופא המטפל והוא, בעל ההשכלה הרפואית המתאימה, היה חייב לוודא עם האישה כי הבינה את תוצאות הבדיקות ואת הסיכונים. מקרה זה מלמד כי לעיתים גם הרופא המטפל וגם המאבחן הגנטי יכולים לשאת באחריות בשל רשלנות רפואית.

המדובר על פסק דינו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 1355/11 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' קופת חולים מאוחדת.

עוד בנושא: רשלנות רפואית בשל אי הפניה לייעוץ גנטי

הפרת האחריות מקימה לך עילה לתביעה!

כפי שציינו בתחילה, קיימת חשיבות רבה לעצם הפניה לקבלת ייעוץ משפטי בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הלוקים במחלה גנטית, גם במקרים בהם המחלה אובחנה בחלוף זמן ממועד הלידה.

במקרה כזה יש צורך לבדוק בקפדנות ובצורה יסודית את התיק הרפואי של האם היולדת בקופת החולים, לאורך חודשי ההריון ועד למועד הלידה.

ברוב המקרים שבהם יעלה חשש מפני רשלנות רפואית מצד הרופאים שליווי את ההריון והפרו את אחריותם כלפי ההורים, יעלה צורך לקבל חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הגנטיקה.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, כמעט בכל מקרה של לידת צאצא הלוקה במחלה גנטית מבלי שלהורים ניתנה התראה על כך לפני ובמהלך ההריון, תקום להורים האפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

שאלת היקף האחריות של אנשי הצוות הרפואי כלפי ההורים בכלל וכלפי האם ההריונית והעובר שברחמה נדונה בעשרות פסקי דין חשובים.

עורכת הדין אדרה רוט מציעה לך תשובות לכל שאלה בנושא!

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי בעניין רשלנות רפואית