סיבוכים בלידה

בכל אחת מ-3 השנים האחרונות ישנן בישראל מעל 182,000 לידות. לפי הנתונים שמתפרסמים באחת מכל 6 לידות יש סיבוך לא צפוי, כאשר ברוב המקרים המדובר על סיבוך נפוץ, שאנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה מתמודדים איתו בקלות רבה.

ועדיין, אחת הסיבות הנפוצות ביותר להגשת תביעות רשלנות רפואית הנה זו הנובעת מסיבוכים בלידה. למרבה הצער ומסיבות שונות, כמעט בכל יום ישנם סיבוכים מורכבים בחדרי הלידה שבבתי החולים ברחבי הארץ, כאשר בחלק מהמקרים אנשי הצוות הרפואי מתרשלים במילוי תפקידם, שאז נגרמים לעובר הנולד נזקים בלתי הפיכים.

חשוב לזכור כי גם כאשר ההריון לכל אורכו היה תקין לחלוטין, הרי שאין זה מחייב כי הלידה תעבור בשלום משלל סיבות, צפויות יותר ובלתי צפויות בכלל.

ניסיון החיים מלמד כי יתכנו סיבוכים בחדר הלידה כתוצאה של מצוקה עוברית, גורמים אוביקטייים הקשורים במצבה של האם או במצב העובר בסמוך למועד הלידה, תורים ארוכים בחדרי לידה, טעויות של מיילדת או של רופא ועוד!

זה המקום לציין כי לא בכל מקרה של סיבוך בלידה יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית, שכן בחלק מהמקרים הסיבוכים אינם צפויים ולא בכל מקרה ניתן לטפל ולמנוע נזק צפוי לעובר ו/או לאם היולדת.

מה שכן, בכל מקרה של נזק לעובר ו/או לאם היולדת כתוצאה מסיבוך בחדר הלידה, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין על מנת לבדוק את הנסיבות שהובילו לנזק האמור.

רק באמצעות בדיקת התיק הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי בתחום המיילדות, ניתן להעריך ולקבוע האם יש מקום להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית בלידה או שהטיפול שניתן לעובר וליולדת היה ללא דופי.

בסקירה שלפניך מתייחסת עורכת הדין אדרה רוט למספר סיבוכים בלידה, כאלה שהובילו לא אחת להגשת תביעה בשל התרשלות של אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה, שלא השכילו לזהות את הבעיה ולהגיש את הטיפול הרפואי הנדרש לצורך מניעת נזק חמור.

דוגמאות לסיבוכים בחדרי הלידה

פרע כתפיים
מכונה גם דיסטוציה של הכתפיים או כליאת כתפיים. במצב זה ראש העובר יוצא מתעלת הלידה ואילו הכתף תקועה בתעלה. הנזק השכיח בגין פרע כתפיים הוא שיתוק של הזרוע (שיתוק על שם ארב – Erb's palsy).

יש הטוענים כי פרע כתפיים הוא סיבוך לידה שאינו ניתן לחיזוי, אך על סמך קביעות חוזרות של בתי המשפט בארץ, נראה שמדובר בסיבוך שדווקא ניתן לחזות ולמנוע.

זאת לאור תמרורי אזהרה המופיעים בטרם הלידה ושאותם צריך היה הצוות הרפואי לאבחן. לדוגמא, משקל חריג או חשד לסוכרת הריונית.

כאשר תמרורים אלו מופיעים, על הצוות הרפואי לפעול בזהירות ולשקול גם ביצוע ניתוח קיסרי.

תסחיף מי שפיר

סיבוך זה מתרחש במהלך הלידה או לאחריה. הסיבות לתסחיף מי שפיר הן מגוונות וביניהן רעלת היריון, קרע של הרחם ולידה מהירה. במקרה שכזה, מי השפיר חודרים מהשליה לתוך דמה של היולדת. הסיבוך יכול לגרום לשיתוק מוחין ופיגור שכלי לעובר וכן גם למות היולדת.

לפי הפסיקה, על מנת למנוע מצב מסוכן שכזה, על הצוות הרפואי להיות קשוב ליולדת, להעניק לה את מלוא תשומת הלב, להיות רגיש למצוקותיה ולעקוב כל הזמן אחר מצב היולדת. כך למשל, אם ניתנה לה תרופה מסוימת, הרי שיש לעקוב ולראות כיצד התרופה משפיעה על היולדת והאם יוצרת תמרורי אזהרה נוספים.

הגם שקיימת הסכמה בין המומחים הרפואיים כיום כי תסחיף מי שפיר מתרחש בדרך כלל באופן פתאומי ולא צפוי, הרי שבתי המשפט פסקו לאורך השנים כי אילו הצוות הרפואי היה שם לב לסימנים המוקדמים, כגון הרגשה רעה של היולדת, הקאות או מחנק – הוא היה יכול לבצע מספר פעולות רפואיות שהיו יכולות למנוע את התוצאות הקשות ו/או להפחית את חומרתו.

צניחת חבל הטבור

מדובר במקרה מסוכן בו חבל הטבור מופיע לפני ראש העובר. כתוצאה מכך, אספקת החמצן לעובר נפגעת (מכונה גם תשניק סב לידתי) מה שיכול לגרום לעובר לשיתוק מוחין וכן למות היולדת כתוצאה מכשל לבבי.

תמרור אזהרה לסכנה שכזו הוא למשל ירידת מים או לידת עכוז של העובר. במקרים שכאלה, בתי המשפט פסקו כי חובה על הצוות רפואי בתהליך הלידה להיות מיומן במיילדות וכן חובה עליו לפקח ולנטר את הסיכונים ומצבה של היולדת.

ניתן למנוע את הסכנה בתפקוד מהיר של הצוות הרפואי ומעבר לביצוע לידה בניתוח קיסרי.

זריקת אפידורל

יולדות רבות בוחרות להסתייע בזריקת אפידורל אשר נועדה לאפשר לידה קלה יותר. מדובר בחומר מרדים המוחדר לחלק האפידורלי בעמוד השדרה של היולדת. לאחר הזריקה ישנה תופעת ירידת לחץ דם.

לכן, על הצוות הרפואי לנטר את לחץ הדם כל הזמן וגם לפעול באופן אקטיבי להעלאת וייצוב לחץ הדם. בנוסף ועוד טרם מתן הזריקה, חובה על הצוות הרפואי לברר אודות מצבה הרפואי של היולדת, לאבחן לחץ דם נמוך ולברר האם היולדת עושה שימוש בתרופות מדללות דם או נושאת זיהום מוקדם.

התרשלות בביצוע פעולות אלו יכולה לגרום לעובר לשיתוק מוחין כתוצאה מירידת דופק המובילה למצוקה עוברית וכן לגרום ליולדת עצמה לשיתוק בלתי הפיך.

קרעים בנרתיק

קרע בנרתיק יכול להיווצר ממספר מקרים. אחד מהם הוא מצב בו ראש העובר יוצא החוצה בלחץ גדול אשר גורם לקרע בנרתיק. סיבה נוספת לנזק שכזה הינה לידה אשר מבוצעת באופן מהיר מדי וללא המתנה מתאימה בין שלבי הלידה או המתנה לפתיחה הנדרשת של התעלה או תשומת לב מקדימה למשקל העובר או מנח הראש של העובר בתהליך.

במקרים שכאלה, בית המשפט מנתח את שלבי הלידה ובוחן את התנהלות הצוות הרפואי. מובן כי ניתן למנוע נזק זה אילו הצוות הרפואי יישמע להנחיות ולכללים בדבר זמני ההמתנה ותהליכי הלידה, אפשרות נוספת למזער את הנזק היא חיתוך החיץ, שאותו לא ניתן לבצע בכל מקרה. למותר לציין כי קרע בנרתיק משמעו תקופה ארוכה של ייסורים וכאבים ליולדת עד אשר הוא מחלים.

לידה קיסרית

חלק משמעותי מהלידות מתבצעות במסגרת ניתוח קיסרי. לעיתים המדובר על ניתוח קיסרי מתוכנן, כמו במקרה של לידת תאומים או במקרים שבהם יש צורך רפואי בשל מצבה הבריאותי של היולדת (סכרת הריון לדוגמא) או מצבו של העובר (גדול במיוחד).

בכל מקרה ולצערנו הרב, גם בעת לידה קיסרתי מתרחשים סיבוכים לא צפויים, במיוחד כאשר המדובר על לידה קיסרית דחופה, כאשר חל עיכוב בהפניית היולדת לחדר הניתוח. בחודש אוגוסט 2020 הגישה עורכת הדין אדרה רוט תביעת מיליונים כנגד ביתה חולים קפלן בשל רשלנות קשה בניתוח קיסרי.

דוגמא מפסק דין: פסיקת פיצויים בשל צלקת שנגרה בעת הלידה

מה עושים במקרה של נזק לעובר / לאם היולדת בגלל סיבוך בלידה?

אם חלילה הלידה שלך הסתבכה ונגרם לך ו/או לעובר נזק משמעותי , ניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי מעורכת הדין אדרה רוט, על מנת לבדוק ולהעריך את נסיבות הטיפול הרפואי שקיבלת לפני ובמועד הלידה.

כפי שכבר ציינו, לא בכל מקרה המדובר על רשלנות רפואית בלידה ולא בכל מקרה, הגם שנגרם נזק לך או לעובר בשל סיבוך בהליך הלידה, ניתן להגיש תביעת פיצויים – מה שכן, כל מקרה כזה מצריך בחינה מקצועית ומעמיקה של עורך דין ומומחה רפואי בתחום המיילדות.

עורכת הדין אדרה רוט כאן עבורך, בכל שאלה ובכל עניין הנובע מסיבוכים מיותרים בלידה שעברת.

פסקי דין לדוגמא:

– פרע כתפיים: ע"א 10094/07 פלונית נ' בית החולים האנגלי אי.מ.מ.ס (פורסם במאגרים המשפטיים, 24.11.2010)
– תסחיף מי שפיר: ע"א 6696/00 בית החולים המרכזי עפולה נ' פלונית (פורסם במאגרים המשפטיים, 2.9.2002)
– אפידורל: ע"א 6330/96 פלונית (קטינה) נ' בית החולים הכללי ע"ש ד"ר הלל יפה חדרה (פורסם במאגרים המשפטיים, 25.1.1998)
– קרע בנרתיק: ת"א (י-ם) 3099/05 ליאורה הרוני נ' המרכז הרפואי "שערי צדק" (פורסם במאגרים המשפטיים, 23.7.2008)

עוד בנושא: אובדן היכולת להכנס להריון בגלל רשלנות רפואית