אחד הקריטריונים הקריטיים ביותר בטיפול במחלת הסרטן, הנו מועד האבחון והגילוי שלה.
ככלל, ככל שהמחלה מאובחנת ומתגלה מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים של הצלחת הטיפולים בה והחלמת החולה.
בנוסף, ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך גם פוחת הצורך במתן טיפולים אגרסיביים על תופעות הלוואי הקשות שכרוכות בהם, דבר שיכול להקל מאד על סבלו של החולה במהלך תקופת החלמתו.
ברם, למרבית הצער, ישנם עדיין לא מעט מקרים בהם מחלת הסרטן לסוגיה מאובחנת מאוחר יחסית, דבר שפוגע בסיכויי הטיפול וההחלמה ממנה, כאשר לעיתים האיחור באבחון המחלה נובע בשל רשלנות רפואית.
חשוב לומר שלא תמיד האבחון המאוחר נובע בהכרח מרשלנות רפואית של הגורמים הרפואיים. כך קורה, למשל, במקרים בהם החולה עצמו מתעלם מכל מיני תסמינים שמופיעים אצלו ושעלולים להעיד על קיומה של המחלה, ואינו פונה להתייעצות ועריכת בירורים רפואיים לגביהם.
מנגד, ישנם הרבה יותר מדי מקרים שבהם האבחון המאוחר מתרחש עקב רשלנות רפואית של הגורמים הרפואיים המטפלים בחולה, דבר שעלול להשפיע מאד על סיכויי החלמתו ועל טיב הטיפולים הניתנים לו.
חשוב להדגיש כי בכל מקום של ספק או חשש מפני התרשלות ואיחור באבחון המחלה, ראוי וחשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי מעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבחון את המקרה לעומקו, בשיתוף עם מומחה רפואי מוביל בתחום האונקולוגיה.
על מנת להכריע בשאלה האם אכן היה על אנשי הצוות הרפואי, בקופת החולים ובבית החולים, לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר, יש לעיין בתיקו הרפואי של החולה ולבדוק את השתלשלות האירועים שקדמו לגילוי המחלה בקפדנות רבה.
מעבר לכך, על מנת לבסס עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית, חשוב יהיה להוכיח כי האיחור באבחון המחלה הוביל בהכרח להקטנת סיכויי ההחלמה של המטופל ולנזק שנגרם לו בשל כך.
דיון בתביעות ודוגמאות מתוך פסקי דין
לאורך השנים ייצגה עורכת הדין אדרה רוט חולים ובני משפחה, במספר תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית חמורה ואיחור משמעותי באבחון מחלת הסרטן.
להלן מספר דוגמאות מתוך פסקי דין שבהם נדונו מקרים של אבחון מאוחר של המחלה, כאשר בכל הדוגמאות נפסקו פיצויים כספיים ניכרים בשל התרשלות מצד אנשי הצוות הרפואי, שלא אבחנו את המחלה במועד.
איחור באבחון סרטן הערמונית
במסגרת הליך ת"א 10061-10-14 א.ה. נ' שרותי בריאות כללית, נדונה תביעת פיצויים של חולה שטען לאיחור של שנה וחצי באבחון של מחלת סרטן הערמונית בו לקה.
במסגרת כתב התביעה נטען כי התובע פנה לרופאת המשפחה בקופת חולים כללים בתלונה על דימום רקטאלי והופנה על ידה לביצוע בדיקות שונות, לרבות בדיקת PSA שהנה בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת חלבון ה-PSA שמופרש על ידי בלוטת הערמונית בדם.
הבדיקה הצביעה על תוצאות שחורגות מהנורמה, אולם רופאת המשפחה לא התייחסה אליה ולא דנה בה, וזאת למרות שהתובע ביקר במרפאתה גם מספר פעמים לאחר מכן, לצורך טיפול בתלונות רפואיות אחרות שלו.
כעבור שנה וחצי אובחן אצל התובע סרטן הערמונית עם גרורות וזאת בעקבות בדיקות רפואיות נוספות שנעשו לו.
בהסתמך על חוות הדעת הרפואיות שהוגשו בתיק, קבע בית המשפט שתוצאת בדיקת ה-PSA חייבה התייחסות והמשך בירור וכי על רופאת המשפחה היה לדון עם התובע בתוצאות הבדיקה ולהפנות אותו לאורולוג להמשך בירור.
עוד נקבע שבעקבות תוצאות הבדיקה, צריך היה לעשות לתובע לפחות ביופסיה אחת של הערמונית וככל שזו היתה נמצאת תקינה, היה צריך להמשיך ולעקוב אחר ערכי ה-PSA כל כמה חודשים ובמידת הצורך לערוך ביופסיה נוספת.
למרות כל זאת הרופאה לא עשתה דבר בעניין זה ובכך התרשלה, ובאופן שאף פגע קשות בסיכויי ההחלמה של התובע ממחלת סרטן הערמונית.
עוד נקבע שהאחריות למעקב אחר המצב הרפואי של המטופלים היא של הרופא המטפל, על סמך תוצאות של הבדיקות הנמסרות לידיו וכי מחובתם של גורמי הרפואה לקיים נהלי מעקב אחר מטופלים אשר יבטיחו רציפות והמשכיות בטיפול הרפואי.
לפיכך, מקום בו מועברת לרופא מטפל תוצאה של בדיקה אליה הפנה את מטופלו, אשר חורגת מן הנורמה ומחייבת המשך טיפול ובמיוחד תוצאות בדיקה המתייחסות למחלה מסכנת חיים, מוטלת חובה על הרופא לעדכן את המטופל, בדחיפות המתבקשת מן הבדיקה ותוצאתה ולדון עמו בהמשך הטיפול, וזאת מבלי לתלות את בחינת התוצאות ביוזמת המטופל.
בהתאם לכך בית המשפט פסק לתובע פיצויים כספיים בסך כולל של 964,000 ₪, מהם יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו לתובע בטרם מתן פסק הדין ובשל נכותו, כתוצאה מהמחלה הקשה.
עוד בנושא: איחור באבחון סרטן השחלות
איחור באבחון סרטן המעי הגס והכבד
במסגרת הליך ת"א 1098/04 צ'ירגייב נ' ד"ר אנטה פרוטס נדונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין איחור משמעותי באבחון סרטן המעי הגס והכבד של מטופלת. במסגרת כתב התביעה נטען כי המטופלת נפטרה בשל אובדן סיכויי החלמה שנבעו מהאיחור המשמעותי באבחון הסרטן שבגופה.
התביעה הוגשה לבית המשפט בידי בעלה וילדיה של המנוחה.
במסגרת כתב התביעה נכתב כי המטופלת פנתה לרופאת קופת החולים שלה בתלונה על דימום רקטאלי חוזר ונשנה. הרופאה שלחה אותה לבצע בדיקות מעבדה, אך לא שלחה אותה לבצע בדיקת קולונסקופיה.
כעבור חצי שנה פנתה המטופלת לרופאה אחרת, שהפנתה אותה לבדיקה קולונסקופיה, במסגרתה נמצא אצלה גידול בגודל 15 ס"מ במעי הגס שלה וכן גרורות בכבד.
המטופלת עברה ניתוח מורכב וארוך וקיבלה טיפולים כימותרפיים, אך כעבור כ-3 שנים היא נפטרה בשל מחלת הסרטן הארורה.
בית המשפט קבע שכאשר כאשר ישנו חשש ולו גם קטן, לקיומה של מחלה שלגביה עשויה להיות משמעות לאבחון מהיר, הרי שיש לבצע בהקדם בדיקות שיאשרו או ישללו את האבחנה.
בהסתמך על חוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי מומחה רפואי מטעם התובעים, קבע בית המשפט שהרופאה התרשלה בכך שהיא שלא שלחה את המטופלת לבדיקת קולונסקופיה כבר לאחר שהיא התלוננה לראשונה על דימום רקטאלי שחוזר על עצמו.
עוד נקבע שהאבחון המאוחר של הסרטן החמיר את סיכוייה של המטפלת למות בשיעור של 36% ולכן גם הפיצוי צריך להיות מחושב לפי החמרת הסיכון של המנוחה למות בשיעור של 36%.
בהמשך לכך נקבע כי סך כל הנזק שנגרם לתובעים הנו 2,506,891 ₪ ומאחר שהם אינם זכאים למלוא סכום הנזק, אלא רק ל-36% ממנו בלבד, מכאן שהם זכאים לפיצוי כולל בסך 902,481 ש"ח.
אבחון מאוחר של סרטן הלימפומה
במסגרת הליך ת"א 33302-10-14 א.ב. נ' מכבי שירותי בריאות נדון מקרה של מטופלת אשר חל עיכוב של 10 חודשים באבחון של מחלת הלימפומה בה לקתה, וזאת עקב רשלנות רפואית של הרדיולוג שפענח באופן רשלני את צילום הרנטגן חזה שלה, ולא אבחן במועד את הגוש שהופיע בצילום זה.
בית המשפט קבע שהאבחון המאוחר במקרה דנן אמנם לא פגע בסיכויי החלמתה של התובעת, אולם הוא גרם לה לקבל טיפולים כימותרפיים עודפים ומיותרים בגינם היא זכאית לפיצויים.
בהתאם לכך נפסקו לתובעת פיצויים, אשר בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו לה, הגיעו לסך של 52,817 ₪.
קראו עוד בנושא: איחור באבחון סרטן השד
חשוב להדגיש כי ברוב המקרים בהם מוגשות תביעות בעילת רשלנות רפואית, בשל איחור באבחון מחלת הסרטן, תביעות אלא מתבררות ומסתיימות בפשרה בין הצדדים, בעיקר מתוך הרצון של הנתבעים לשמור על סודיות וחשאיות בכל הנוגע לפסיקות הפיצויים והיקף הרשלנות.
עוד דוגמאות מתוך פסיקת בתי המשפט במקרים של איחור באבחון המחלה
מחלת הסרטן אובחנה באיחור? פני/ה לעורך דין!
כפי שהסברנו, קיימת חשיבות רבה למועד האבחון הראשוני של המחלה הקשה בגופו של אדם, מועד שלאחריו יש להתחיל בטיפול הולם במטרה להביא להחלמתו של החולה במידת האפשר.
ניתן לומר בוודאות כי כל איחור משמעותי באבחון המחלה, פוגע בסיכויי ההחלמה של המטופל ולעיתים, במקרים קשים במיוחד, אבחון מאוחר מוביל לתוצאה קשה – אובדן סיכויי החלמה ומות החולה.
בכל מקרה של חשש או חשד כי הרופאים התרשלו, ואבחנו את המחלה באיחור ולא במועד מוקדם, מיד לאחר שהחולה הגיע לקופת החולים והתלונן לראשונה על תסמינים שהיו אמורים להרים "דגל אדום", חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולבדוק את המקרה לעומק.
לעורכת הדין אדרה רוט מעל 22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, עם דגש מיוחד על ייצוג תובעים בתביעות פיצויים הנובעות מאיחור רשלני באבחון המחלה הארורה.
אנחנו כאן עבורך ועבור בני המשפחה וניתן ללחוץ כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי
קריאה נוספת: דוגמאות לפסיקת פיצויים בשל איחור באבחון סרטן השד