למועד האבחון והגילוי הראשוני של מחלת הסרטן יש חשיבות רבה ולעיתים אף קריטית, מאחר שמטבע הדברים, ככל שהמחלה מאובחנת ומטופלת מוקדם יותר כך גם עולים סיכויי ההחלמה של המטופל.
מאידך ולמרבה הצער, בכל אותם מקרים שבהם המחלה הארורה מתגלה לראשונה באיחור משמעותי עקב רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל, ולמרות שניתן היה לגלותה מוקדם יותר, במקרים אלו סיכויי ההחלמה של החולה פוחתים באופן משמעותי ובכל מקרה, ברוב המקרים, החולה יאלץ לעבור טיפול אגרסיבי יותר.
לרופא המשפחה בקופת החולים ולכל שאר הרופאים המעורבים באופן ישיר בטיפול בתלונותיו של החולה יש אחריות רבה כלפיו.
עליהם להפנות אותו לבדיקות מתאימות, לפענח את תוצאותיהן, להמליץ על בדיקות המשך נוספות ולהפנות לרופאה מקצועית ובכל מקרה לעשות את כל מה שאפשר על מנת לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן.
לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במאות מקרים שבהם המחלה אובחנה באיחור בשל רשלנות רפואית באחד או יותר מהשלבים שבהם היה צריך לאבחן את הסרטן בגופו של אדם. רשלנות שבאה לידי ביטוי בחוסר תשומת לב, טעות בשיקול דעת, אבחנה שגויה ועוד מגוון אפשרויות מצערות אחרות.
מתוך המקרים בהם טיפלנו ניתן להצביע על 2 נקודות כשל עיקריות במהלך הטיפול הרפואי בחולי סרטן.
נקודת הכשל הראשונה הנה בהתעלמות מתסמינים ותלונות של המטופל שאמורים להדליק נורה אדומה אצל הרופא המטפל, ולגרום לו להפנות את המטופל לביצוע בדיקות רלוונטיות לבירור מצבו, וזאת במיוחד כשמדובר במטופל בעל גורמי סיכון ידועים לחלות במחלה.
נקודת כשל מרכזית נוספת הנה בכל אותם מקרים שבהם הרופא אינו שולח את המטופל לביצוע בדיקת סקר כללית לשם אבחון מוקדם של מחלת סרטן מסויימת, כגון בדיקת דם סמוי בצואה לצורך אבחון סרטן המעי הגס, או בדיקת ממוגרפיה לצורך אבחון סרטן השד, וזאת למרות שהמטופל ענה על הקריטריונים הנדרשים לביצוע בדיקה זו, כגון גיל או היסטוריה משפחתית ועוד.
נדגיש כי בכל מקרה שקיים אצלך ספק לגבי רשלנות רפואית אפשרית ואיחור באבחון המחלה הארורה, אין ולא צריך להיות ספק ולכן חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי ולבחון את המקרה לעומקו ולפי נסיבותיו של הטיפול הרפואי שקיבלת.
דוגמאות לתביעות שהוגשו בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן
תביעה בעילת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון סרטן הריאות
במסגרת הליך ת"א 28558/04 ציגל נ' ד"ר בכר נדונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשל איחור באבחון סרטן הריאות. תיק זה עסק במטופלת בת 49 שחלתה בסרטן בלוטת התריס ועל כן היא נאלצה לעבור בשנת 1995 ניתוח לכריתת בלוטה זו.
במסגרת המעקב הרפואי שנערך לה לאחר הניתוח, המטופלת גם ביצעה צילומי חזה אחת לשנה כדי לוודא שלא התפתחו גרורות בריאות שלה.
בדיעבד הסתבר שהמטופלת אכן לקתה בגרורות בריאות שלה וכי ניתן היה לאבחן אותן כבר באמצעות צילומי החזה שנערכו לה בשנים 2001 ו-2002, אולם הם אובחנו לראשונה רק באמצעות צילום החזה שנעשה לה בשנת 2003.
למרבה הצער, בשלב זה מחלתה של המטופלת כבר היתה מפושטת ובלתי נתיחה, כך שהיא איבדה את סיכויי ההחלמה שהיו לה לו היא הייתה מאובחנת קודם לכן, בשנת 2001 או בשנת 2002.
בית המשפט קבע שהרופאים שטיפלו במטופלת אכן התרשלו בכל הקשור לפיענוח צילומי החזה שלה מהשנים 2001 ו-2002 וניהול המעקב הרפואי שלה, ובהתאם לכך נפסקו לה פיצויים בסך של 912,225 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
תביעה בעילת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון נגע טרום סרטני בשפתיים
במסגרת הליך ת"א 18567/08 ח.א. נ' הסתדרות מדיצינית הדסה וקופ"ח מאוחדת נדונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשל איחור באבחון נגע טרום סרטני שהתפתח בשפה התחתונה של התובע.
תיק זה עסק במטופל בן 47 שבשנת 2001 עבר ביופסיה במסגרת קופת חולים מאוחדת, שממצאיה העלו שהוא לוקה בנגע סרטני בשפה התחתונה של פיו.
המטופל הופנה לבית החולים הדסה לצורך כריתת הנגע ושחזור השפה, שם ניטלו ממנו 4 ביופסיות נוספות, כאשר רק באחת מהן נמצא נגע סרטני שחייב כריתה.
אולם, הרופא של בית החולים הדסה אמר למטופל ש"הכל בסדר", ועל כן הוא אינו צריך לעשות דבר. כעבור שנתיים התגלה נגע סרטני נרחב בשפתו התחתונה של המטופל, שחייב אותו לעבור כריתה נרחבת, ניתוחים וטיפולים קשים ומורכבים, אך למרות זאת הוא נותר עם נכות.
בית המשפט קבע שהרופא של הדסה התרשל בכך שאמר למטופל ש"הכל בסדר", וכי לו הוא היה מאבחן במועד את הנגע הסרטני שהתגלה בביופסיה שלו, ומפנה אותו כבר אז לביצוע ניתוח הכריתה, אזי התפשטות הנגע היתה קטנה יותר וזאת למרות העישון הכבד של המטופל.
בהתאם לכך פסק בית המשפט למטופל פיצויים בסך כולל של 310,000 ₪, בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, ובצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
תביעה בעילת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון סרטן המעי הגס
במסגרת הליך ת"א 1098/04 צ'ירגייב נ' ד"ר אנטה פרוטס, נדונה תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן המעי הגס והכבד של מטופלת, שלמרבה הצער גם נפטרה ממחלה זו.
תיק זה עסק במטופלת בת 28, חברת קופ"ח מכבי, שבשנת 2000 התלוננה בפני רופאת הקופה שלה שהיא סובלת מדימום רקטאלי חוזר ונשנה. הרופאה היפנתה את המטופלת לבצע בדיקות מעבדה, אולם היא נמנעה מלשלוח אותה לבצע בדיקת קולונסקופיה.
לאחר ששה חודשים פנתה המטופלת לרופאה אחרת של קופ"ח מכבי, שהפנתה אותה לבדיקה אצל גסטרו-אנטרולוג. או אז עברה המטופלת לראשונה בדיקת קולונסקופיה, שגילתה שהיא סובלת מגידול במעי הגס שלה בגודל של 15 ס"מ (!) ואף מגרורות בכבד.
המטופלת עברה מספר ניתוחים וכן קיבלה טיפול כימותרפי, אולם למרבה הצער הטיפולים שעברה לא צלחו, והיא נפטרה לבסוף בשנת 2003, בהיותה בת 31 בלבד.
בית המשפט קבע שהרופאה הראשונה שטיפלה במנוחה התרשלה בכך שלא שלחה את המטופלת גם לביצוע בדיקת קולונסקופיה, וכי האבחון המאוחר של הסרטן עקב כך החמיר את סיכויי המטפלת למות בשיעור של 36%.
בהתאם לכך נפסק לבעלה וילדיה של המנוחה פיצוי בסך של כ-900,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
מתי האיחור באבחון המחלה מהווה עילה לתביעה?
התשובה לשאלה תלוייה במשתנים רבים ובכל מקרה, יש לענות עליה בכל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבות הטיפול הרפואי שניתן לחולה ובהתאם לתלונותיו בפני הרופא בקופת חולים ומצבו הרפואי.
לכן, בכל מקרה שקיים אצלך חשש כי הרופאים התרשלו ואבחנו את המחלה הארורה בשלב מאוחר מדי, רצוי להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ולבחון את המקרה לעומקו, בשיתוף עם מומחים רפואיים מתחום האונקולוגיה.
בחינה מקצועית של הטיפולים הרפואיים שקיבל החולה ממועד הפניה הראשונית לרופא ולאורך הטיפולים והבדיקות אליהם הופנה, תוך שימת דגש על פענוח הבדיקות, תוכל לסייע בהערכה מדוייקת של המקרה והכרעה בשאלה האם המחלה אכן אובחנה באיחור ניכר, המשפיע על אופי הטיפול וסיכויי ההחלמה והאם ניתן לגבש עילה להגשת תביעת פיצויים.
לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון של למעלה מ-22 שנה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית וניתן לפנות לצורך קבלת תשובות ברורות ובדיקה מעמיקה וקפדנית של המקרה שלך.
קריאה נוספת: איחור באבחון סרטן צוואר הרחם
