ניתוח קיצור קיבה הפך לאורך השנים לאפשרות יותר ויותר פופולארית בקרב הסובלים מהשמנת יתר קיצונית, אולם, כמו כל ניתוח, גם הוא כרוך בסיכונים וסיבוכים שונים, כולל רשלנות רפואית בכל הנוגע לטיפול בסיבוכים שנוצרו בדיעבד.
במסגרת הליך ת"א 34686-09-11 ר.ל. נ' ד"ר אבינוח אליעזר, נדון מקרה של מטופלת שעברה ניתוח לקיצור קיבה שהסתבך בתקופה שלאחר הניתוח, אולם הרופא שניתח אותה לא טיפל בה כראוי ולמרות הסיבוכים מהם סבלה וההתדרדרות במצבה הבריאותי.
הסיבוכים שנגרמו לתובעת הובילו בדיעבד לכריתה של שני שלישים מקיבתה ונזקים גופניים ונפשיים חמורים נוספים.
התובעת הגישה תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית ובית המשפט פסק לזכותה פיצויים של יותר ממיליון ₪ בשל הרשלנות הבוטה בטיפול הרפואי אותו קיבלה.
נדגיש כי בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית במהלך ניתוח בריאטרי או בתקופת ההחלמה שלאחר הניתוח, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני ולבחון את המקרה לעומקו, על מנת להבין האם ישנה עילה להגשת תביעת פיצויים.
בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט את הנסיבות שהובילו להגשת התביעה, הנזקים הקשים שנגרמו למנותחת והכרעתו של בית המשפט לגבי סכום הפיצויים שישולמו לתובעת.
הניתוח הבריאטרי שהוביל לתביעה
תיק זה עסק בתובעת שבשנת 2005, בהיותה בת 52, עברה ניתוח לקיצור קיבה על ידי הרופא הנתבע.
מספר חודשים לאחר מכן היא החלה לסבול מהקאות וחוסר יכולת לאכול ופנתה לבדיקה בבית החולים איכילוב.
הרופאים באיכילוב חשדו שחלק מהקיבה גלש מעבר לטבעת, והמליצו לה לעבור בדיקת גסטרוסקופיה דחופה, במסגרתה מוחדרת מצלמה זעירה לוושט, שמאפשרת להתבונן בקיבה.
התובעת התקשרה לרופא שניתח אותה ודיווחה לו על כך, אולם בתגובה הוא הורה לה לסרב לקבל את הטיפול שהומלץ לה באיכילוב, ולעבור לבית החולים סורוקה, כדי שהיא תטופל שם על ידו וכך היא עשתה.
אולם כשהיא הגיעה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, היא לא טופלה שם על ידי הרופא שניתח אותה והמליץ לה להגיע לסורוקה, אלא על ידי רופאים אחרים וזאת מאחר שהרופא שלה פשוט לא היה בבית החולים.
לאחר מכן הרופא הנחה אותה לעזוב את סורוקה ולקבל טיפול אצלו, והפעם בבית החולים אסותא.
התובעת המשיכה לפעול לפי הנחיות הרופא, הגיעה לבית החולים אסותא ושם היא שוב נותחה על ידו, כדי לשחרר את הטבעת ולמחרת הניתוח היא שוחררה לביתה.
כשבועיים לאחר הניתוח השני שעברה בבית החולים אסותא, התובעת שוב חשה ברע, ועקב כך היא הגיעה לבית החולים סורוקה, במצב מסכן חיים, אז הובהלה לניתוח חירום.
במהלך הניתוח התגלו דימום מאסיבי וכיב בקיבתה, ועקב כך נכרתו שני שלישים מקיבתה והאבנט הוצא.
לאחר ניתוח הכריתה, סבלה התובעת מזיהומים ונאלצה לעבור סדרה נוספת של טיפולים, שכללה גם ניתוח לסגירת הבקע שנוצר לאחר ניתוח הכריתה.
הטענות שהועלו בתביעת הפיצויים
התובעת הסכימה שתזוזת הטבעת וגלישת הקיבה הם סיכונים טבעיים גם של ניתוח קיצור קיבה תקין, כך שטענותיה נגעו למעשה לטיב הטיפול שקיבלה מהרופא לאחר התממשותם של סיכונים אלו.
לטענתה, למרות שהיא כבר אובחנה באיכילוב עם נדידת הטבעת והומלץ לה לעבור בדיקת גסטרוסקופיה דחופה, הרופא הורה לה לא לקבל טיפול באיכילוב, אלא בחר לטלטל אותה לסורוקה, אף זאת בשעה שהוא בכלל לא טרח להגיע לשם.
בנוסף, הוא ביצע בה את הניתוח השני מבלי לעשות לה בדיקת גסטרוסקופיה ועל כן הוא פספס את הכיב שנגרם לקיבתה, דבר שיכול היה למנוע את הדימום המאסיבי שנגרם לה לאחר מכן, ואשר הוביל לכריתה ניכרת של קיבתה.
הרופא טען שהוא אינו זוכר את שיחת הטלפון עם התובעת ושבכל מקרה הוא העניק לה את הטיפול הראוי והנכון כששחרר את האבנט.
עוד טען הרופא כי הדימום שפרץ לאחר מכן בקיבה ושהוביל לכריתת שני השלישים ממנה, כלל לא היה במקום בו הונחה הטבעת ולכן הוא אינו קשור לניתוח. לפי עמדתו של הרופא הנתבע בכתב ההגנה, המדובר כנראה בכיב ישן שאינו קשור לניתוח שביצע.
אי עריכת בדיקת הגסטרוסקופיה מהווה רשלנות רפואית
בהסתמך על העדויות שהוגשו בתיק, כולל חוות הדעת של המומחים הרפואיים שהוגשו על ידי הצדדים, קבע בית המשפט שמצבה של התובעת בעת שהיא הגיעה לאיכילוב לא היה מצב חירום ועל כן בנסיבות אלה דווקא היה יתרון בהפניית התובעת דווקא לרופא שניתח אותה, על מנת שהוא יתן לה את המשך הטיפול, מה גם שאין ראיה שעיכוב טיפול זה ביום-יומיים תרם למשבר שהתרחש לאחר מכן.
יחד עם זאת, בית המשפט גם קבע שהרופא התרשל במועד ביצוע הניתוח השני, בכך שהוא נמנע מלערוך לתובעת את בדיקת הגסטרוסקופיה שהיתה יכולה לאבחן את הכיב שנגרם לקיבתה של התובעת, ולטפל בו באופן שהיה מונע את הנזק הרב שנגרם בדיעבד.
לדבריו, טיפול רפואי נכון בתובעת, חייב שכחלק מבקרת מצב קיבתה תיערך לה גסטרוסקופיה.
בדיקה זו היתה חושפת את העובדה שיש לתובעת כיב הדורש טיפול. אילו נערכה הבדיקה בסמוך לניתוח, היה די זמן על מנת לעצור את ההליך הפוגעני שהתחולל בקיבתה, ושבסופו של דבר הוביל למשבר שחייב ניתוח חירום וכריתת חלק ניכר מהקיבה. באי עריכת הבדיקה, הפר הרופא את חובת הזהירות שלו כלפיה.
בהמשך לכך פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בסך כולל של 820,000 ₪, וזאת בגין הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות נסיעה וטיפול רפואי, כאב וסבל.
בנוסף נפסק לה שכ"ט עורך דין בסך של 200,000 ₪, החזר אגרת המשפט והוצאות משפט בסך 25,000₪.
מתי כדאי לפנות ולהתייעץ עם עורך דין?
לפי נתונים שפורסמו בכל שנה מתקיימים בישראל כ-9000 ניתוחים בריאטריים, כאשר בכ-7% מהם מתעוררים סיבוכים בלתי צפויים וכאלה הנובעים בשל רשלנות רפואית.
בכל מקרה שבו נגרם לך נזק רפואי קבוע בזמן ניתוח בריאטרי או במשך תקופת ההחלמה (הארוכה) מהניתוח, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק ולברר האם במקרה שלך המדובר על סיבוכים שנובעים בשל התרשלות של הרופא המנתח.
על מנת להעריך באילו מקרים ישנה עילה להגשת תביעת פיצויים, יש לבחון את מלוא התיעוד הרפואי החל מהתקופה שלפני הניתוח, בעת ההכנה לניתוח ובמהלכו, כמו גם את התיעוד הרלוונטי לתקופת ההחלמה. רק לאחר בדיקת התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי, ניתן יהיה להעריך בצורה מדוייקת האם מקורם של הסיבוכים בהתנהלות רשלנית של המנתח.
לעורכת הדין אדרה רוט מעל 22 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית וניתן לפנות ולקבל תשובות לכל שאלה, בעקבות ולאחר ניתוח קיצור קיבה שהסתבך.
עוד בנושא: עיכוב בהפניה לניתוח קיסרי עלול לסכן חיים!
