לצערנו הרב, כמו במקרים רבים אחרים הקשורים לאבחון מחלת הסרטן הארורה, גם במקרים של אבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם, סיכויי ההחלמה של החולה עלולים להיפגע בשל האבחון המאוחר.
סרטן צוואר הרחם היא מחלת הסרטן הרביעית הנפוצה ביותר בעולם והיא נפוצה וקטלנית במיוחד במדינות מתפתחות.
על אף שבישראל שיעור החולות במחלה הוא מהנמוכים בעולם ועל אף שהחיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV), הגורם למרבית מקרי הסרטן, צפוי להפחית משמעותית את שיעורי המחלה בעשורים הקרובים – היא עדיין גורם אפשרי לתחלואה משמעותית ואף למוות.
למעשה, מדי שנה מאובחנות בישראל 200 נשים בסרטן צוואר הרחם, כאשר רובן מעולם לא עברו בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם הוא חשוב במיוחד לשיפור תוצאות הטיפול, כפי שהוכח בהשוואת התמותה ממנו במדינות שאינן מבצעות אבחון לאלו שכן.
בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט אודות חשיבות האבחון המוקדם של סרטן צוואר הרחם, על המשמעות הרפואית של אבחון מאוחר ועל מקרים מצערים שבהם המחלה אובחנה בשלב מאוחר בשל רשלנות רפואית מצד אנשי הצוות הרפואי.
נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של אבחון מאוחר של המחלה, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עו"ד על מנת לבחון את נסיבות הטיפול הרפואי שקיבלת, על מנת להבין האם יכולה לקום עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית ודרישת פיצויים מהרופא הרשלן וקופת החולים שלך.
מדוע חשוב לאבחן מוקדם סרטן בצוואר הרחם?
איחור באבחון סרטן צוואר הרחם הוא מסוכן בעיקר מכיוון שמדובר בסרטן שאינו נותן ביטוי גופני משמעותי עד לשלב מחלה מתקדם. לכן, הסיכוי 'לתפוס' את הגידול באופן מקרי ללא ביצוע בדיקות תקופתיות הוא נמוך.
החמצת חלון זמנים זה יכולה לחייב בטיפול מורכב הכולל ניתוח נרחב, טיפול תרופתי משמעותי, אובדן פוריות ופגיעה באיכות ובתוחלת החיים.
לעומת זאת, אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלב מקומי ושטחי, או אבחון נגעים טרום-סרטניים, יכול לאפשר טיפול מקומי בלבד עם סיכויי ריפוי גבוהים. למעשה, מחקרים מצאו שהסרה של נגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם יכולים להפחית ב-95% את הסיכון העתידי להתפתחות סרטן חודרני של צוואר הרחם.
עובדה זו חשובה במיוחד לאור קיומו של חלון התערבותי בן 5 שנים לפחות בין הופעת הנגעים הטרום-סרטניים לבין הפיכתם לבעלי תכונות סרטניות. כאמור, טיפול בנגעים אלה יכול לעצור את ההתקדמות למצב של סרטן צוואר הרחם.
גם במקרה שכבר התפתח גידול עם תכונות סרטניות, עדיין קיימת חשיבות עליונה לאבחונו בשלב מוקדם. זאת מכיוון שקיימים הבדלים אדירים בטיפולים הדרושים ובסיכוי ההישרדות ארוכי הטווח בין אבחון מוקדם לאבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם.
כך, טיפול בסרטן צוואר רחם בשלב מוקדם מאוד (IA1) יכול לכלול הסרה מקומית בלבד בעוד ששלבים מתקדמים יותר יחייבו לעיתים קרובות גם ביצוע ניתוח או טיפולי הקרנות קשים.
מדיניות האבחון המוקדם בישראל
לאור ההבדלים העצומים בטיפול בין סרטן צוואר רחם שאובחן בשלב מוקדם למאוחר מקיימות קופות החולים בישראל מדיניות איתור מוקדם החל מגיל 30 ועד גיל 54 (או מאוחר יותר) אחת לשלוש שנים.
יצויין שגופים בין-לאומיים ממליצים על בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP) כדבר שבשגרה כבר מגיל 21 אך טווח גילאים זה טרם מתוקצב בסל הבריאות הממלכתי.
עם זאת, חשוב לציין שסל הבריאות מאפשר מימון ביצוע בדיקת הפאפ בכל גיל בהינתן סיבה רפואית מתאימה.
על אף הימצאותן של בדיקות מתקדמות יותר בדיקת פאפ (PAP) מהווה עדיין את אמצעי האבחון המוקדם הפופולארי ביותר עבור סרטן צוואר הרחם והנגעים המקדימים לו. זאת, למרות שרגישות הבדיקה עומדת על 60% בלבד, כך שהיא עלולה 'לפספס' 40% מהתוצאות הדורשות המשך בירור וטיפול.
בבדיקת PAP (ששמה המלא הוא Papanicolaou) מגרדים בעדינות תאים מדופן צוואר הרחם באמצעות מברשת ותאים אלה נשלחים לבדיקה ציטולוגית המסוגלת לאתר שינויים בצורת התאים בצוואר הרחם, כמו השינויים שמאפיינים תאים טרום-סרטניים.
בדיקות שמסייעות באבחון מוקדם
את רגישותה הנמוכה יחסית של בדיקת ה-PAP ניתן להגדיל על ידי הגברת תדירותה (מחוץ לכיסוי סל הבריאות) או על ידי שילובה עם בדיקת וירוס הפפילומה (HPV) לתאים.
נגיף הפפילומה הוא הגורם הכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם (99%) כך שאבחון קיומו של זן פפילומה הגורם לגידול סרטני יכול להגביר את הצורך בהמשך מעקב תכוף. בקופות חולים מסוימות ניתן לבצע את הבדיקה כחלק מבדיקת ה-PAP מגיל 25 ואילך.
נשים עם גורמי סיכון ייחודיים לפיתוח סרטן צוואר הרחם, כגון הדבקה בזן מעודד-סרטן של וירוס הפפילומה, הדבקה בנגיף ה-HIV הגורם לאיידס, טיפול ממושך בחומרים מדכאי חיסון (אימונוסופרסיביים) או נגעים טרום-סרטניים בבדיקות קודמות ידרשו לעיתים למשטר בדיקות קפדני יותר.
בחלק ממקרים אלה חשוב לבצע גם מעקב באתרים אחרים בגוף בהם פפילומה יכולה לגרום לסרטן כגון בפי הטבעת.
אי הפניה לביצוע בדיקות כאמור, במקרה של תלונות על דימומים נרתיקיים לדוגמא, עלול להתברר כרשלנות רפואית, במקרה של גילוי מאוחר של סרטן צוואר הרחם.
עוד בנושא: איחור באבחון סרטן השחלות
ומה אם מתגלה תשובה חיובית?
במקרה שתוצאת ה-PAP התגלתה כחיובית עבור נוכחות תאים טרום-סרטניים תבוצע לעיתים קרובות דגימת רקמה מצוואר הרחם על מנת לבדוק את הימצאותו של נגע סרטני או טרום סרטני הדורש טיפול.
דגימה זו ניתן לבצע באמצעות קולפוסקופיה (דגימה הנרתיק והצוואר תחת סוג של פנס), בגרידת תעלת הצוואר (לעיתים במקביל לקופוסקופיה) או באמצעות ביופסיה, הכוללת גם היא נטילת דגימות מצוואר הרחם.
על בסיס תוצאות בדיקות אלה ניתן יהיה להגיע להגדרה של סוג הנגע בצוואר הרחם ולהחליט על משטר הטיפול והמעקב, כאשר אבחון של סרטן צוואר הרחם בשלבים מוקדמים יכול לשפר מאוד את הסיכוי לריפוי מלא.
אבחון מאוחר ומקרי רשלנות רפואית
במשרדה של עורכת הדין אדרה רוט מספר תיקי תביעה של נשים שבגופן אובחנה המחלה הארורה באיחור ניכר, של כמה חודשים ואף מעל לשנה, בשל רשלנות רפואית חמורה.
נשים שהגיעו לרופא עם תלונות על דימומים נרתיקיים ועברו בדיקות שגרתיות כמו אולטרסאונד לדוגמא, מבלי שהרופא טרח להפנותן לביצוע בדיקת פאפ, תוך שהאבחנות השגויות (אם בכלל) מצביעות על ציסטות בשחלה כגורם לבעיה.
רק בחלוף זמן רב, חודשים ויותר, ומשהדימומים לא פסקו נעשתה בדיקת PAP ובעקבותיה המטופלות הופנו לבית חולים לבצוע קולפוסקופיה, שאז אובחן גידול סרטני בצוואר הרחם.
בכל מקרה כזה או דומה, בו את חשה כי הגידול הסרטני בצוואר הרחם שלך אובחן על ידי הרופאים באיחור, מומלץ וראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי לצורך בחינת האפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית, כנגד הרופאים שטיפלו בך, התעלמו מתלונותייך ולא ביצעו את המוטל עליהם לצורך אבחון מוקדם של המחלה הארורה.
עוד בנושא: איחור באבחון סרטן השד
