עורכת הדין אדרה רוט מטפלת במספר תביעות פיצויים שהוגשו בשל פגיעה בעובר, שנולד עם שיתוק על שם ארב, בעקבות רשלנות רפואית של אנשי הצוות בחדר הלידה.
מקרים כאלה נפוצים ולמרבה הצער, בכל שנה נולדים בישראל ילדים שנפגעים בשל התופעה, שמקורה על פי רוב בהתנהלות לא נכונה ורשלנית של הרופאים בחדר הלידה ובמרבית המקרים, המדובר על פגיעה שאינה מחוייבת המציאות וניתן בהחלט למנוע אותה.
שיתוק על שם ארב או Erb’s palsy הנו פגיעה בשורשי העצבים השורשיים של חוליות C5 ו-C6 הנגרמת ליילוד במהלך הלידה, בעת משיכתו החוצה מתעלת הלידה. שכיחות פגיעה זו הנה 0.6-4.6:1000 לידות חי.
פגיעה זו מתרחשת בעיקר כאשר ליילודים יש משקל גבוה יחסית ועל כן משיכה חזקה מדי של הראש, הכתף, או הזרוע שלהם, עלולה למתוח ואף לקרוע את העצבים השורשיים הללו אצלם.
לרוב הדבר גורם לפגיעה במקלעת הזרוע של היילוד, אשר מתבטאת בחולשה בשרירים בדרגות חומרה משתנות, ואף עד כדי שיתוק מלא של אחת הידיים. בנוסף לפגיעה העצבית, עלול להתרחש לעיתים גם שבר של עצם הזרוע או עצם הבריח.
משך השיתוק וההחלמה ממנו תלויים בהיקף הנזק הראשוני. במקרים הקלים יותר, כאשר מדובר במתיחת העצבים בלבד, מדובר בשיתוק זמני בלבד, אשר התינוק יכול להתאושש ממנו באופן מלא תוך כחודשיים, ואף ללא התערבות רפואית. אולם, כאשר מדובר בקריעת העצבים, הסבירות להחלמה מלאה הנה נמוכה יותר, למרבה הצער.
אבחון השיתוק נערך על ידי בדיקה גופנית של התינוק, אשר כוללת בדיקה של טונוס השרירים, הרפלקסים ועוד. בנוסף ניתן גם לבצע צילומי הדמייה של מפרק הכתף כגון אולטראסאונד, MRI וכן בדיקת רנטגן כדי לבדוק האם חלילה גם אירע שבר בעצם הזרוע או עצם הבריח.
הגורמים לשיתוק על שם ארב
קיימים מספר גורמים אשר עלולים להביא לשיתוק על שם ארב, כאשר משקל העובר הינו הגורם הבולט והמשמעותי ביותר מביניהם. בדרך כלל מדובר במשקל מעל 4–4.5 ק"ג.
לפיכך, וגם כאשר האם לוקה בסכרת הריונית, אשר עלולה לגרום להגדלת משקל העוברים, או כאשר היא כבר ילדה בעבר תינוקות בעלי משקל גבוה יחסית, יש לקחת גם סיכון זה בחשבון, ולהיערך אליו מבעוד מועד באמצעות תגבור חדר הלידה או שקילת ניתוח קיסרי.
גורמי סיכון נוספים כוללים מימדים קטנים יחסית של האם, או עליה משמעותית במשקלה בזמן ההריון, מעל 20 ק"ג, לידת מלקחיים, מצג עכוז, סימפטומים של מצוקה עוברית, שיתוק מסוג Erb’s palsy בלידה קודמת של האם ועוד.
טיפולים אפשריים
הטיפול בשיתוק על שם ארב כולל בעיקרו טיפולי פיזיותרפיה רבים, כאשר מומלץ להתחיל בהם מוקדם ככל האפשר וסמוך ללידה וזאת כדי לשפר את סיכויי החלמת התינוק.
במידה וטיפולים אלו אינם עוזרים ואינם משפרים את מצב השיתוק, ניתן לשקול לערוך ניתוח, אם כי יש לבצעו לפני שהתינוק מגיע לגיל שנה וחצי.
מקרי רשלנות רפואית וקבלת ייעוץ משפטי
קיימים מספר תרחישים בגינם ניתן להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית במקרה של פגיעה בזמן הלידה בשל שיתוק על שם ארב.
אחד המקרים מתייחס למקרים בהם הצוות הרפואי התעלם מגורמי הסיכון שעלולים לגרום לשיתוק על שם ארב כפי שצויינו לעיל, ולא נקט בצעדי מניעה מקדימים מבעוד מועד, לרבות הפניית היולדת ללידה בניתוח קיסרי במקום לידה רגילה.
מדובר למשל במקרים בהם הערכת המשקל של התינוק היתה גבוהה מעל 4–4.5 ק"ג או לחילופין, כאשר הצוות לא טרח כלל להעריך את משקל העובר לפני הלידה, או במקרים בהם האם לקתה בסכרת הריונית וכדומה.
ישנם מקרים אחרים שבהם אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה הפעילו כח מוגזם ומיותר במהלך משיכת התינוק מתעלת הלידה, אשר גרם ליצירת השיתוק על שם ארב. לצערנו, מקרים כאלה חוזרים על עצמם ומתרחשים בבתי החולים בכל רחבי הארץ עד לימים אלה.
במסגרת הליך ת"א 2228/08 א.ז. נ' ד"ר סולימאן ג'ושה אשר התנהל בפני בית משפט השלום בירושלים, נדונה תביעת רשלנות רפואית שנסבה על תינוק שנולד בלידת וואקום במשקל 4,170 ק"ג, אשר לאחר לידתו אובחן כסובל משיתוק על שם ארב, כפי הנראה עקב תקיעת כתפיו במהלך הלידה.
בית המשפט קבע שהרופא הנתבע התרשל באופן חילוץ העובר, לרבות בסיום הלידה באמצעות לידת ואקום, וזאת למרות שלא התקיימו התנאים המוקדמים ללידה כזו, ובין היתר מאחר שלא הוכח מה היה גובה ראש העובר באגן בעת ביצוע הוואקום וכיצד בוצע הוואקום.
עוד נקבע כי התקיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לבין הנזק שנגרם לתינוק, מאחר שהשימוש בואקום בתנאים בלתי מתאימים, ובעיקר כאשר הראש של התינוק גבוה מדי, מעלה פי 17 את הסיכון לתקיעת כתפיים.
בהתאם לכך ובשל עובדות המקרה והפגיעה בתינוק, בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסכום העולה על 2 מיליון ₪.
בכל מקרה של פגיעה בעובר בעת הלידה בשל שיתוק ע"ש ארב, מומלץ בהחלט להקדים ולפנות להתייעצות אישית עם עורכת הדין אדרה רוט, שהנה בעלת ניסיון רב שנים בתחום הרשלנות הרפואית בכלל ובכל הנוגע למקרים של רשלנות בלידה ופגיעות בשל Erb’s palsy.
לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי במקרים של רשלנות רפואית בלידה