אחד ההליכים הרפואיים הנפוצים והשגרתיים מכולם הוא הלידה, כאשר בישראל כמעט 200,000 לידות בכל שנה. חדרי הלידה בבתי החולים ברחבי הארץ פועלים תחת עומס רב ולצערנו הרב, לא אחת נעשות טעויות ונגרמים נזקים מיותרים לאם היולדת ולרך הנולד.

בחלק מהלידות, כמו בכל טיפול רפואי אחר, יכולים להיות סיבוכים בלתי צפויים שאינם בשליטתם של הרופאים ואנשי הצוות הרפואי ולא בכל מקרה המדובר על רשלנות רפואית בלידה. מה שכן, בכל מקרה של סיבוך בלידה ובכל מקרה שנגרם נזק לאם או לעובר, חשוב לבדוק את השתלשלות האירועים בקפידה ובאמצעות עורך דין מיומן.

במשרדה של עורכת הדין אדרה רוט עשרות תיקי תביעה, שהוגשו בשל מקרי רשלנות רפואית בלידה, בהם נגרמו נזקים חמורים ליולדת ולילדה בשל טעויות קשות של אנשי הצוות הרפואי. בחלק מאותן תביעות, שכבר הסתיימו, נפסקו לזכות התובעים פיצויים כספיים של מיליוני שקלים.

עורכת הדין אדרה רוט, עם יותר מ-22 שנות ניסיון, מציעה לכל הורה לפנות ולקבל ייעוץ משפטי מקיף, בשיתוף עם מיטב הרופאים המומחים בישראל בתחום המיילדות, בדרך להערכה מקצועית של מכלול הנסיבות שהובילו לפגיעה במהלך הלידה.

חשוב להבין כי ישנם מקרים של רשלנות רפואית בהם ניתן לקבוע בוודאות כי נגרם נזק לעובר / לאם בזמן הלידה, כאשר תוצאותיו ברורות כבר לאחר הלידה. מאידך, במקרים רבים ניתן להבחין בבעיות התפתחות של הילד/ה רק בחלוף זמן ממועד הלידה, לאורך השנים הראשונות של החיים.

בכל אחד מהמקרים רצוי לפנות ולהתייעץ עם עו"ד בהקדם האפשרי.

איך ולמה יש כל כך הרבה מקרי רשלנות בלידה?

קיימים אין ספור סיבוכים אפשריים במועד שבסמוך, בזמן הלידה ולאחריה וזאת מאחר שמדובר בהליך רגיש ומורכב, אשר לעיתים אף מתפתח בדרך לא שגרתית ולא צפוייה. ועדיין, צריך לזכור כי הרופאים בחדרי הלידה צריכים לזהות סיבוכים ומקרי קיצון, שאז יש לפעול בהתאם לפרוטוקול רפואי ברור ולתת ליולדת ולעובר את הטיפול המתאים ללא דיחוי.

רשלנות רפואית לרוב מתרחשת במקרים הבאים:

1. טעות באבחון ומעקב אחר מצבה של היולדת לפני הלידה
2. עיכוב מיותר בהפניית היולדת לביצוע ניתוח קיסרי
3. התרשלות של אנשי הצוות הרפואי בתוך חדר הלידה
4. פגיעה בעובר בזמן לידת מלקחיים או לידת ואקום
5. רשלנות באבחון מצוקה עוברית והגשת טיפול הולם
6. פגיעה ברך הנולד ואפילו גרימת נזק או צלקת

ועוד!

דוגמאות לרשלנות בלידה ולנזקים האפשריים

לאורך השנים נחשפנו למקרים רבים בהם אנשי הצוות הרפואי התעלמו מתלונות של היולדת, או התרשלו בזיהוי סימני מצוקה אצלה ו/או אצל העובר, לרבות עקב חוסר תשומת לב ומעקב רציף אחר המוניטור העוברי בחדר הלידה.

כמו כן, היו לא מעט מקרים בהם הצוות הרפואי לא התעלם מסימנים אלו, אך לא נקט באמצעים הנדרשים לצורך הגשת טיפול מהיר והולם למצב הלידה, לרבות העברת היולדת לניתוח קיסרי או שימוש בלידה מכשירנית כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים.

מקרים רשלנות נוספים כוללים שגרמו לנזקים חמורים והובילו להגשת תביעות פיצויים: החלטה שגויה לגבי לידה טבעית או ניתוח קיסרי, פגיעה ביולדת בשל זריקת האפידורל, הותרת שארית שיליה בתוך הרחם לאחר הלידה, הפעלת כח חזק מדי ומוגזם בעת חילוץ התינוק מתעלת הלידה ופגיעה מסוג פרע כתפיים, רשלנות בטיפול בפג שנולד ועוד.

הפגיעות האפשריות לאם ולעובר, בשל רשלנות רפואית בלידה, הנן מגוונות ויכולות להופיע בדרגות חומרה משתנות.

בין הפגיעות הנפוצות אצל היולדת ניתן למנות: קרע חמור בנרתיק, פגיעה בצוואר הרחם, קרע ברחם, זיהומים, פגיעה ברחם ומגוון פגיעות שעלולות לסכן את היכולת של היולדת לשוב ולהרות בעתיד.

בין הפגיעות הנפוצות בעובר ניתן למנות: פגיעה מוחית בשל מחסור בחמצן לאור רשלנות בטיפול במקרה של מצוקה עוברית, פגיעות נוירולוגיות, שברים בגולגולת, שיתוק ע"ש ארב, פגיעות אורטופדיות ואף פגיעות רב מערכתיות קשות.

לצערנו הרב, בכל שנה מתרחשים בישראל מקרים חמורים מיוחד של רשלנות רפואית בלידה, מקרים אשר מסתיימים במות היולדת ו/או העובר.

נדגיש שוב כי לא בכל מקרה של נזק לעובר או ליולדת תקום עילה להגשת להגשת תביעת פיצויים, וכך ישנם מקרים שבהם נגרמו נזקים קשים בלידה, אך אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה עשו ככל שביכולתם על מנת למנוע את אותם נזקים וללא הועיל.

במילים אחרות, לא בכל מקרה של פגיעה בעובר או ביולדת ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולא בכל מקרה הרופאים ואנשי הצוות הם שיהיו אחראיים לנזקים כאמור.

עוד בנושא: רשלנות שהובילה לאובדן היכולת להרות בעתיד!

איך יודעים האם אכן נעשתה רשלנות רפואית במהלך הלידה?

כפי שציינו, ישנם מקרים רבים בהם אנשי הצוות בחדר הלידה נתקלים בסיבוכי לידה בלתי נמנעים או בלתי צפויים, אשר אינם בשליטתם והגם שהטיפול הרפואי שניתן ליולדת ולעבור היה הטוב ביותר האפשרי, עדיין, נגרמים נזקים.

על מנת לבדוק אם במקרה הספציפי שלך יש עילה לתבוע, יש צורך לבדוק את המקרה במשקפיים משפטיות, באמצעות עורך דין מנוסה ובנוסף, במשקפי הרפואה ובאמצעות פניה למומחה רפואי מתחום המיילדות.

בפסיקת בתי המשפט בישראל נקבע לא אחת כי גם רופא בשר ודם עלול לטעות, ולא מוטלת על הרופאים החובה הבלתי אפשרית שלא לשגות לעולם.

בפעילות רפואית טבועים סיכונים אינהרנטיים ובין השאר הסיכון שהטיפול הרפואי (כולל לידה) לא יצליח. ועל כן, התממשותם של סיכונים אלו אין פירושה בהכרח שהטיפול שניתן היה רשלני. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בהליך ע"א 789/89 עמר נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

השאלה האם התרחשה רשלנות רפואית במהלך הלידה או לאו נקבעת בין השאר לפי מבחן הרופא הסביר.

במסגרת מבחן זה, יש לשאול האם הרופא הרלוונטי פעל בהתאם לסטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר דהיינו, בהתאם לסטנדרט ההתנהגות שלפיו כל רופא מיילד ממוצע אחר היה נוהג בנסיבות אותו המקרה.

מבחן הרופא הסביר איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת המעשה ואף זאת לפי מבחן הידע העדכני שהיה קיים בתקופה שבסמוך ללידה ולא רק לאחר מכן. 

כלומר, יש לבדוק האם הרופא שטיפל ביולדת, טיפל בה בהתבסס על הידע הרפואי העדכני שהיה קיים באותה עת, ואשר נתמך בספרות המקצועית, בניסיון קודם ובהתאם לנורמות שהיו מקובלות באותה עת בעולם הרפואה.

במידה ויסתבר שהרופא הרלוונטי חרג מסטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר, משמעות הדבר היא שהוא התרשל מבחינה רפואית.

במצב זה ובאם התובע/ת יוכל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות בלידה לבין הנזק שנגרם לתובע, אזי תוטל על הרופא המיילד אחריות והוא יחוייב לשלם פיצויים.

עד מתי ניתן להגיש תביעה?

כפי שהסברנו, ישנם לא מעט מקרים שבהם הנזק שנגרם לעובר מתגבש רק בסביבות גיל 3-4, שאז עולה השאלה בדבר המועד להגשת התביעה.

חשוב לדעת כי הזכות להגיש תביעה עקב רשלנות רפואית שהתרחשה במועד הלידה נתונה הן להורים והן ליילוד, אולם לכל אחד מהם יש תקופת התיישנות חוקית שונה.

ככלל, תקופת ההתיישנות של תביעות ההורים הנה 7 שנים ואילו של היילוד הנה עד הגיעו לגיל 25. זאת, מאחר שלגבי היילוד, הקטין, יש לספור את תקופת 7 השנים רק עם הפיכתו לבגיר, בגיל 18 ואילך.

רוצה להתייעץ ולקבל את כל התשובות?

עורכת הדין אדרה רוט מציעה לך להפגש, לבדוק את נסיבות הלידה, את התיק הרפואי ואת היקף הנזקים שנגרמו לאם ולעובר, בשל רשלנות רפואית לכאורה.

לאחר פגישה אישית עם בני המשפחה והתייעצות, במידת הצורך, עם מומחים רפואיים מתאימים, נוכל להעריך בצורה מקצועית ושקולה את ההיתכנות להגשת תביעה ואת גובה הפיצויים להם ניתן לפצות בתביעה מסוג זה.

לקבלת ייעוץ משפטי במקרה של חשש מפני רשלנות רפואית בלידה לחץ כאן