ייצוג נפגעי תאונות דרכים
משרדה של עורכת הדין אדרה רוט עוסק מזה שנים בהגשת תביעות פיצויים בשמם של נפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד.
המשרד מתמחה בייצוג נפגעים בלבד ואיננו מייצגים את חברות הביטוח או פועלים מטעמן. לאורך השנים ייצג המשרד בהצלחה רבה אלפי נפגעי גוף, כאשר כל אחד ואחת מלקוחותינו זכה לפיצויי הכספי המקסימלי ולטיפול המשפטי הטוב ביותר מול חברת הביטוח.
עורכי הדין במשרד מציעים לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מלא, בדרך להגשת תביעה משפטית כנגד החברה המבטחת ועד לקבלת פיצויי מקסימלי, בהתאם לחומרת הנזקים שנגרמו בתאונה.
ב-2018 נהרגו בישראל למעלה ל- 285 בני אדם בתאונות דרכים ואלפים נפצעו וספגו פגיעות גוף ונפש, שילוו אותם לאורך כל ימי חייהם. כל אחד ואחת מאיתנו מכיר מקרוב מישהו שנפגע בתאונת דרכים ובמשרדנו מובטח לכל נפגע שירות משפטי מהמעלה הראשונה, בדרך לפיצויי כספי מקסימלי.
רוצה לדבר עם עורך דין? רוצה להעריך את סיכויי התביעה שלך וסכום הפיצויי שניתן יהיה לקבל? פנה/י אלינו ללא כל התחייבות!
פיצויים לנפגע/ת לפי חוק הפלת"ד!
במדינת ישראל מוסדר נושא תשלום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
חוק זה הביא לשינוי יסודי בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות בישראל. לפני חקיקת החוק היה נושא זה כפוף לדיני הנזיקין הכלליים. הקושי העקרי נבע מכך שהנפגעים בתאונות הדרכים נדרשו להוכיח שנזקיהם נגרמו על ידי התרשלות ו/או האשם של הנתבע כדי להיות זכאים לפיצוי.
אם המזיק לא נמצא אשם או רשלן, או אם לא היה באפשרותו של התובע להוכיח שהמזיק התרשל, או לחלופין אם הגורם לנזק לא נמצא, או אם הנזק ארע בעקבות אשמו ו/או התרשלותו של הנפגע עצמו – היתה נמנעת ממנו הזכות לפיצויים, ולא אחת היו נוצרים מצבים אבסורדיים לחלוטין.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, הפלת"ד, נועד למעשה לאפשר לכל נפגע בתאונת דרכים לקבל את הפיצוי המגיע לו. החוק הטיל אחריות מוחלטת על כל מי שנהג בכלי רכב והיה מעורב בתאונה – כלפי כל מי שנפגע בתאונה, וכן קבע החוק את החובה לבטח את הנהג והנוסעים עימו בביטוח בגין אותה האחריות אשר נקבעה בחוק (ביטוח חובה) על מנת שזו תכסה גם נזקים אשר יכול ויגרמו בתאונה בה מעורבים מספר כלי רכב, ואף נזק אשר יכול ויגרם למי שנהג והיה מעורב בתאונה עצמית.
הרעיון העומד בבסיסו של חוק הפלת"ד הוא פיצוי מיידי (גם אם חלקי כפי שנרחיב בהמשך) בשל נזק גוף שיכול ויגרם בתאונת דרכים.
המחוקק ביקש ליישם את הוראות חוק הפלת"ד על ידי אימוצם של שלושה כללים:
- אחריות מוחלטת – אין צורך בהוכחת אשמה על המזיק (התרשלות או אשם אחר), כמו כן אין משמעות לאשמו התורם של הניזוק עצמו (למעט מקרים קיצוניים בהם הנפגע ניסה לגרום לתאונה במתכוון).
- בחקיקה הורחבה למעשה חובת הביטוח שהיה קיים ( פקודת ביטוח רכב מנועי ), כך שתכלול כל חבות הנגזרת מן החוק עצמו וכן על כל נזק שנגרם למי שהשתמש ברכב בעת קרות תאונת הדרכים. ההסדר הזה מבטיח, שמי שנפגע בתאונת דרכים יוכל לקבל פיצוי על נזקו ולא ימצא עצמו חסר פיצוי, מול נהג או מעורב – אדם פרטי, שהוא למעשה נתבע חדל פירעון, וכך מובטח גם שהפיצוי ישתלם לידי התובע בלא עיכוב מיותר, שהרי הציפיות היא כי חברות הביטוח לא תעכבנה את התשלומים אשר מגיעים מהן כמו אדם רגיל.
- החוק למעשה דאג להקמתה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית), ויצק תוכן לתפקידה, שהוא בראש ובראשונה הבטחת פיצוי לנפגע, אותו נפגע שאינו זכאי לקבלת פיצויים מחברות הביטוח, בין משום שהנוהג אשר אחראי לפיצוי אינו נמצא (כגון, בתאונת "פגע וברח"), ובין אם בשל העובדה כי לנוהג אין ביטוח או שהמבטח עצמו, מכל סיבה שהיא, חדל פירעון. הקמת הקרן היתה החוליה החסרה על מנת לכסות את כל המקרים אשר נולדו במסגרתו של החוק ולא נמצאה להם תשובה במסגרת החוק עצמו.
גובה הפיצויי לנפגע/ת בתאונת דרכים
סכום הפיצויים המגיעים לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, גם בגין נזק ממון וגם בגין נזק שאינו נזק ממון, הוגבל באופן משמעותי לעומת סכומי הפיצויים שנפסקים בגין פגיעות גוף ונפש, בכל אירוע נזיקי שאינו תאונת דרכים.
במישור הכספי נקבע שבחישוב הפיצויים בשל אובדן ההשתכרות ואבדן כושר ההשתכרות לא ניתן יהיה להביא בחשבון כל הכנסה אשר עולה על שילוש השכר הממוצע במשק ("ההכנסה המקסימלית").
התביעה לפי חוק הפיצויים למעשה באה במקומה של התביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים ולא מצטרפת אליה בנוסף. אדם בעל הכנסות גבוהות, שנפגע בתאונת דרכים והפיצוי משתלם לו עפ"י החוק, צריך להסתפק בפיצוי "חסר" אשר אפשרי במסגרת החוק, גם אם אינו תואם את נזקיו בפועל.
עוד ובנוסף, סכום הפיצויים בשל הפסדי ההשתכרות לעבר והפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד בתביעות נזיקין שאינן תאונת דרכים, מחושב על בסיס השכר ברוטו, בעוד שבתביעות על פי חוק הפלת"ד מחשבים את הפסדיו של הנפגע, גם לעבר וגם לעתיד, לפי ההכנסה וזאת בניכוי מס הכנסה, כאשר נקבעה תקרת ניכוי של 25%.
הבדל עקרוני חשוב לא פחות נוגע לנזק הלא-ממוני, הלא הוא כאב וסבל אשר מוגבל על פי חוק הפלת"ד, ואין סמכות לבתי המשפט לפסוק ככל העולה על רוחם ובהתאם לנסיבות התיק, כפי שניתן לפסוק בתביעת נזיקין רגילה.
על מנת להעריך את גובה הפיצויים שניתן לקבל במסגרת תביעה לפי חוק הפלת"ד, ניתן ללחוץ כאן ולפנות אלינו ללא כל התחייבות.
כלל ייחוד עילה במקרה של תאונת דרכים
במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, נקבע כי עילת התביעה הנה ייחודית והניזוק / הנפגע אינו יכול להחליט על דעת עצמו אם הוא בוחר לתבוע את האשם בתאונה על פי פקודת הנזיקין או לתבוע על פי חוק הפלת"ד ובהתאם למגבלותיו.
רק נהגים חסרי ביטוח חובה רשאים לתבוע מאחר ותביעת נזיקין שכזו אינה כפופה למגבלות החוק, לעיתים יוצא כי נפגע אשר היה מעורב בתאונת דרכים ללא ביטוח חובה מקבל פיצוי יותר גבוה, למרות שלא היה מבוטח כלל ובניגוד לחוק.
ובמילים אחרות, אם נפגעת בתאונת דרכים וללא כל קשר לאשמה בתאונה, ניתן לתבוע פיצויים אך ורק לפי חוק הפלת"ד.
עשרת הדיברות לנפגע/ת בתאונת דרכים!
- יש לדווח על התאונה למשטרת ישראל ולקבל אישור על כך. בכל מקרה בו נמסרת עדות במשטרה על נסיבות התאונה, המלצתנו לבקש ולקבל העתקה של העדות.
- יש לשמור על העתק רשיון הנהיגה של הנהג המעורב אשר היה תקף במועד התאונה, במידה ולא ניתן לאתר את רשיון הנהיגה, ניתן לפנות למשרד הרישוי.
- לאחר תאונת הדרכים יש לאסוף מסמכים אשר רלוונטיים לארוע: פניה למיון, תיעוד רפואי הכולל מעקב אצל רופא המשפחה ומומחים נוספים וכן קבלות על הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות בגין עזרה לה נזקק הנפגע בעקבות מצבו הרפואי.
- רצוי תמיד לשמור העתקי צילומי רנטגן והדמיות CT או MRI שכן יארך זמן לאתרם מאוחר יותר.
- יש לשמור אישורי מעביד ותלושי שכר לגבי אבדן ימי עבודה, לנפגע או לבני המשפחה שטיפלו בו.
- עדי ראיה לתאונה - חשוב לקבל ושלמור פרטי יצירת קשר עם עדים במקום התאונה.
- חשוב ביותר לשמור את התיעוד הרפואי והאסמכתאות מתקופת ההחלמה, כי הן הבסיס לפסיקת הפיצויים בגין נזקי העבר.
- באם ישנה פגיעה הכוללת בחובה פגיעה אסטטית קשה, מומלץ לצלם את הפגיעה כבר בשלביה הראשונה ולתעדה.
- מומלץ להיעזר בעורך דין אשר זהו תחום מומחיותו, כבר משלביה הראשונים של התביעה ולהמנע מיצירת קשר עם חברת הביטוח באופן עצמאי.
- שכר הטרחה של עורכי הדין אף הוא הוסדר בחקיקה ומשולם רק לאחר ההליכים, באחוזים ובהתאם לתוצאות ההליך והפיצויים שיפסוק לנפגע/ת, בין אם בביהמ"ש ובין אם במשא ומתן מול חברת הביטוח.
